חתכתי

הי ליאת, עשיתי היום החלטה שקשה לי איתה מאוד. במיוחד אחרי שהמטפלת שלי הייתה נחרצת בזה שעשיתי טעות. החלטתי שאפסיק לטפל. כי כרגע אני לא מסוגלת לעזוב את העבודה במועדון-טוב לי שם. ניסיתי להסביר לה שאני במקום אחר עכשיו,ושגם אם הייתי מפסיקה לעבוד במועדון,לא הייתי ממשיכה לטפל. אני לא במקום נקי בשביל אנשים אחרים וכל כך אוהבת את העבודה,זה כל מה שרציתי לעשות וזה מה שמעניין ואני בטוחה שעוד אחזור לזה-כי אני מתכוונת לטפל בעצמי ולהגיע למקום נקי. אני יודעת שזה כרוך בלעז וב את העבודה בלילה ולישון כמו בן אדם ולקום כמו בן אדם בבקר. הייתה לי פגישה איתה היום ורק בכיתיעל ההחלטה,על געגועים לאנשים,על ההפלה שעשיתי,על זה שאני מטומטמת וחשבתי שאני לא...אז עכשיו אני בטוב. הרגשתי גוש בגרון כבר הרבה זמן והיום הוא יצא. תודה על ההקשבה.. עלמה.

אני נוהגת לכתוב כאן...לא הייתי פה מזמן כי הייתי בחופשה והחלטתי שבחופשה אני מתנתקת...אבל קראתי אותך אחורה ונשמע שממש עוברת עלייך תקופה קשה ביותר והכל יחד, הצפה....ולמרות הכל את נשמעת לי ממש חזקה ובוגרת כזו ואת יכולה!!!....האם המטפלת הסבירה לך למה היא חושבת שעשית טעות? קצת נשמע לי מוזר כי אני דווקא חושבת שקודם כל עלינו לטפל בעצמינו לפני שאנו מטפלים באחרים, גם העבודה שלי היא סוג של טיפול באחרים (שונה אמנם מטיפול נפשי אך יש בה גם אלמנטים נפשיים הרי גוף ונפש...) וכשהייתי בתקופה מאוד קשה בטיפול לקחתי פסק זמן כי הייתי מוכרחה ואני דווקא בעד פסקי זמן כשמרגישים מוצפים...זה נותן לנו רגע מחשבה... דוגמא אחרת שונה אמנם אבל החופש שלקחתי עכשיו היה בדיוק בזמן עבורי, התנתקתי מהכל לא לקחתי את הפון, בלי מיילים רק קשר עם הילדים שלי שגם מהם נפרדתי לשלושה שבועות אבל קשר יומי בסקייפ...והתעסקתי נטו בעצמי ובבעלי...אני לא זוכרת מתי נתתי לעצמי בכלל להרגע ככה, עברתי תקופה קשה מאוד.. אמנם לא אבדתי הורה אבל היה כן סוג של התאבלות וטיפול שהערים עליי קושי על קושי.....לא ממש יכולה להסביר כאן...לכן אני מאמינה שזאת תקופה וזה יחלוף ןמקווה שתתגברי ותתחזקי מהתקופה הזו שבוודאי נוראית עבורך...בנתיים במחשבות איתך, וטוב שהגוש בגרון יצא :) מיכל