לליאת

ראשית רציתי לומר שתודה על התגובה שלך ,אני רוצה לחזור לטיפול אבל כרגע לא פשוט לי לחזור כי נורא נפגעתי מהמטפלת..אני לא כועסת עליה (כבר לא...)אבל משהו באמון שלי בה התערער.. ולא נעים לי פתאום לבוא אליה אחרי שהיא פגעה בי והיא רוצה שאני אבוא,אבל לא מרגישה נוח נוכח הנסיבות ,אני יודעת שאני צריכה לדבר על זה איתה ואני רוצה לדבר איתה אבל לא יודעת ..זה מורכב כי קשה לי להאמין לה .. אולי האכזבה שלי מהמטפלת נוצרה מציפיות שאני רוצה שהיא תיענה להם (למשל לאפשר לי לדחות תשלום עד שאתחיל עבודה חדשה)והיא לא "רואה" את זה ואני מאוכזבת וחושבת שלא אכפת לה. היא לא הציעה לי לדחות התשלום ולא הציעה הנחה כשהתפטרתי מהעבודה ואני לא מתלוננת על זה ולא חושבת שצריך להיות אחרת ,אם היא רוצה ויכולה היא תעשה הנחה אם היא לא אז לא. תארי לעצמך ליאת שהיא היתה עושה הנחה ודוחה תשלומים לכל המטפלים איך היא היתה מתפרנסת ? אז אני לא מצפה להנחה אבל לפחות שהיא תהיה מודעת לזה שאני צריכה את התמיכה שלה עד שאוכל לחזור לטיפול ואם היא לא מודעת אז כנראה שהיא לא ערה לעובדה שאני במצוקה ומכאן אני מאוכזבת אם היא לא ערה למצוקה שאני חשה.

ליאת את לא הבנת אותי, לא ביקשתי הנחה זה לא מה שביקשתי .אני פשוט ביקשתי לעשות הפסקה זמנית בפגישות בתקופה שלא עבדתי ואם לא עבדתי אין לי אמצעים כלכליים לשלם . כן ציפיתי שהיא תציע הנחה או דחיית תשלום והיא לא...אבל זה לא משנה לא בגלל זה אני מאוכזבת אני מאוכזבת שביקשתי רק בזמן ההפסקה כשאנחנו לא נפגשות להחליף איתה כמה מילים במייל ,לא ביקשתי טיפול במייל רק תחזוק ולדעת שהיא שם והיא לא ענתה לי .היא פגעה בי .לא חסר לי סיבות לערך עצמי נמוך אבל כרגע אני ממש ברצפה.אני מדממת נפשית מזה .זה כואב לי מאוד.ובעיקר לא פייר ולא נעים. אם אני אחזור אליה אני אנזוף בה קשות על שפגעה בי כי לא לכתוב לי מייל לא לבדוק מה קורה איתי לא לנסות לתמוך לא לנסות להציל לא לעשות כלום האם אין לה אחראיות עליי? עכשיו הבעיה להתחיל למצוא מסגרת טיפולית אחרת וקשה לי להיפתח לאנשים ועוד להתחיל טיפול חדש אבל מצד שני צריכה עזרה קשה לי אני ממש במצוקה אני ממש מתקשה לא ליפול.אני בתוך צונאמי ריגשי אין לי כבר כוח יותר.