לליאת

אני מבולבלת נורא...ואוף ..אני מתבאסת...התחלתי עבודה חדשה לפני חודש ועכשיו אני "רואה" יותר ברור את מה שקורה שם מבחינת סביבת העבודה והעבודה העצמה שהיא לא מעניינת ולא מאתגרת אני מגיעה לשם ומשעמם לי..וגם בהרבה דברים מרגישה רגשי נחיתות מול האחרים ..אבל אני לא יודעת לשים את האצבע מה גורם לי להרגיש ככה..מאז שהתחלתי לעבוד לפני למעלה מתשע שנים(אחרי צבא) עבדתי ב2 מקומות קבועים בכל אחד מהם 4 שנים ומאז העבודה האחרונה של ה4 שנים שפיטרו אותי עברו מאז שנה וחצי ואני לא מצליחה להתמקם בעבודה המתאימה..אני רואה שכל פעם המגמה היא ללכת לראיון לעשות רושם טוב להתחיל ואז להתחרט ולהתפטר וככה זה להתחיל לעבוד ולהתחרט..בעבודה הנוכחית שהתחלתי אני מתבאסת ולא רוצה ואני רק רוצה לעזוב כבר...אני לא אוהבת את העבודה..פשוט לא אוהבת לא רואה את עצמי נשארת שם לטווח הארוך ..וזה מתסכל להיות מובטלת שמחפשת עבודה אבל עוד יותר מתסכל להגיע לעבודה שאני לא אוהבת.. ואני בדיכאון כל היום ומיום שישי רק בכיתי ומאז שהתחלתי לעבוד בעבודה הנוכחית כל לילה אני בוכה..כל בוקר כשהבן זוג שלי לוקח אותי לעבודה אני בוכה לו שלא רוצה..ורוצה למות ..אמר לי תיכנסי לפרופורציות ,יש לך אותי ויש בית ולא חסר כלום ואפילו אמר תקחי הפסקה מחיפוש עבודה תנוחי ..אבל לא....אני משתעממת להיות בבית...אני מנסה לתת צ'אנס לעבודה הנוכחית..אבל..לא יודעת.. ואני מתבאסת בגלל הטיפול...אין לי כתובת ואין לי שום סיוע מלבד הבן זוג אפילו במשפחה שלי לא כולם מבינים אותי ..וזה לא רק העבודה יש עוד דברים העבודה רק מוסיף על כל הדיכאון הקיים ..אני ממש במועקות ליאת לא יודעת מה לעשות ואין כבר כוח...הוא נגמר..