סוף סוף בבית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ליאת מה שלומך? משתפת אותך בזה שחזרתי הביתה סוף סוף שבוע שעבר יחד עם אלה שלי.. היא כבר גדולה נראי לי וזה קצת מלחיץ וגם משמח.. חשבתי כל הזמן שהיא כל כך יפה ועכשיו כשהרקע העיקרי שלה הוא חוץ (אמיתי) ובי אמיתי שהוא שלה-היא הרבה יותר יפה הרבה יותר מתוקה וגם-הרבה יותר שמחה!! ומה איתי.. אני לא מצליחה לשמוח. אני לא עצובה ולא בדיכאון אני בסדר.. לפחות מנסה לחשוב ככה,לא למעני בינתיים רק למען בן הזוג שלי ולמען אלה. מחייכת אליה הרבה לפעמים זה טיפה מאולץ,אבל יודעת שזה חשוב. לפחות המגע שלנו לא פגוע,היא עלי כל הזמן ואני מנשקת אותה בלי סוף ומלטפת אותה ומחבקת אותה ובכלל לא מסוגלת להפסיק. כל כך קשה כשכל כך טוב ואי אפשר להיות בו עד הסוף.. תמיד משהו מציק לי בגוף תמיד השרידים מהעבר משתלטים,זה רק עניין של זמן. כמה טוב שיש לי אותה. תודה ליאת, דור.
היי דור טוב לשמוע שאת בבית. וגם מרגיש דרך הודעתך שאכן קורה משהו טוב נעים ובריא בינך ובין אלה. נכון, לא הכל יכול להיות "מושלם" והדברים הקשים באים והולכים אבל אלה היא סיבה טובה לזכור את העתיד ואת הטוב... ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
