מבקשת כיוון

כי אני מבולבלת! ליאת, אני שנה וחצי בטיפול, אני מאוד אוהבת את המטפלת, מרגישה איתה בנוח וקשורה אלייה. מרגישה שעברתי המון בטיפול, ראשית, נפתחתי לראשונה, הייתי די סגורה לפני ועכשיו אני הרבה יותר משחחררת סודות. היתה גם הפרעת אכילה שהתפתחה שהגיעה כמעט לאנורקסיה,יצאתי מזה בזכות המטפלת שלא וויתרה, כל השנה האחרונה אני משחקת עם הטיפול התרופתי, לוקחת חודש מפסיקה שבועיים שוב לוקחת חודש...סתם משגעת את הגוף שלי. המון העדרויות בעבודה, אכילה לילית,בולמוסים של המון קלוריות. ובכלל תנודות קשות במצב הרוח, רגע מרגישה בעלת יכולות וכוחות ואחרי מרגישה חלשה, שנואה בעיקר עי עצמי, חלשה, עצובה ובוכייה,כעס, ותחושות שליליות קשות, אני עוברת שחזורים של נטישה, של חוסר איכפתיות של המטפלת כלפיי.. .אני כותת שחזורים כי אני מבינה היום שזה תחושות מהעבר שאני חווה אותו היום מולה.. היא כבר הסבירה לי את זה.. היא מאוד מכילה ואיכפתית ואז מספיק שאולי היה יום אחד שהרגיש לי שהיא פחות ככה וכבר אני נזרקת למקומות קשים. אנחנו מסתמסות בין הפגישות,אני שולחת לה שקשה והיא עונה, יש גם פגיעה עצמית לא בתדירות גבוהה אבל יש וגם מחשבות אובדניות למרות שרוצה לחיות ורחוקה מאודדד ממעשה אובדני,זה משהו שלא יקרה בוודאות ואת זה אני יודעת. פשוט ליאת, רני בת 31 ומרגישה קצת כמו ילדה, ואני גם אמא לילדה בת שלוש שכל מי שמכיר ורואה אותה נדהם ממנה לטובה היא ילדה מאושרת וחכמה יכולת בטחון אהובה ואוהבת ולפעמים לא מסתדר לי המקום של להיות אמא עם המציאות חדש להרגיש ילדה קטנה שדרושה גם היא לחום אמהי ולטיפול.ומה השאלה שלי. ..האמת לא ממש יודעת.. סתם משתפת אותך ושואלת מה עושים עם מצב שבו מטופל כאילו נלחץ מהתקדמות בטיפול וחוזר כמה צעדים אחורה אולי אל המקום המוכר יותר.. .אני סובלת מהפרעת חרדה קשה כבר עשרים שנה, עם היסטוריה של פרוזק בנעוריי שלא הועיל כלל להפרעה.. .יש חלומות קשים, סיוטים, היא חושבת שהיתה פגיעה מינית.. .לא רוצה לשלוח לה הודעות יותר לא ממקום של כעס אלא ממקום של רצון לשמור עלייה שלא תתעייף וגם די מספיק נמאס לי וזה קשה נוראאא התלות והנזקקות הזו ואני תוהה אם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להניח לה בין הפגישות.. חשוב לי לציין שהיא נותנת לי המון,מכילה,דואגת ואיכפתית ומצד שני מציבה לי גבולות שצריך כמו הקטע של ביטול פגישות על ידי, זה מאוד לא מקובל עלייה למרות שאני כמובן משלמת על פגישה שבוטלה ברגע האחרון.. .וגם אומרת לי דברים גם אם חושבת שיהייה לי קשה לשמוע אותם. .והיא חזקה כל כך...שומרת על עצמה, עלי, על הטיפול...זהו. ..אוףףףףף,ליאת את היית מרימה ידיים ממטופלת כמוני? מצטערת שיצא ארוך, זקוקה לתמיכה.. .אני לא הולכת פה הרבה אבל שמחה שכשאני כן צריכה יש את המקום הזה.. .תודה לך גיגית