סתם

רוצה הביתה חזרה ובכל זאת נשארת. משהו לא נותן לי לעזוב.. כבר לא רע כמו בהתחלה אבל גם לא טוב.. נעים להיות ליד הים,זה נותן רוח חדשה בכל פעם מחדש,מעורר זכרונות ששכחתי ורציתי לזכור. מאוד רציתי. אלו ימים שהייתי רוצה את המטפלת שלי הרבה יותר מאת היומן או המחשב בכדי לכתוב. היא אמרה שאכתוב לה מתי שארצה,אבל אני לא רוצה לחצות את הגבול הזה. לא בגללה,בגללי,הקרבה הזו מפחידה אותי כשהיא לא כל הזמן,אז כשהיא כן,זה בעל משמעות גדולה יותר.. ליאת,רציתי לשאול אותך,אם את חושבת שיהיה לי נכון,ככה ממבט מהצד על מה שאת כבר כן יודעת עלי או בכלל על אנשים,אם היה טוב שהייתי נעזרת במישהו פה? בישראל? מטפל?עד שאחזור? כי אני נשארת בינתיים עוד ועם כל הרצון לחזור הביתה,אני לא רואה את זה עומד לקרות בחודשיים הקרובים. קשה שם קשה פה קשה נקודה. עלמה.

שאני לא מסוגלת לכתוב לה. ניסיתי,האצבע על העכבר נותרה משותקת נמנעת מהשלח אבל אני צריכה עזרה ולא מכירה פה שום דבר. מרגישה זרה לגמרי וזה מתסכל עלמה.