נטייה להרס עצמי?

היי, שנה טובה! בתקופה האחרונה אני מתחילה להיות יותר מודעת לעצמי ולתהליכים שאני עוברת. אני מתחילה לחשוב שאולי הכל נובע מנטייה להרס עצמי. קראתי תשובה שנתתם למישהו כאן בנושא הזה, והסקתי שבמקרה שלי זה יכול להיות קשור למחשבה שזה לא מגיע לי, למשל. אני יודעת שזה נובע מדברים שהייתי שומעת בבית בילדות והשפיעו על הביטחון שלי. לצורך העניין, עד שהתקבלתי ללימודים שמאוד רציתי- פעלתי לא נכון, הרסתי לעצמי, ונעזבתי בשלב הניפויים. גם הזדמנויות להצליח בקריירה ובתחום המוזיקה שתמיד חלמתי- אני מבטלת. הציעו לי להעלות הופעה וביטלתי. רק אתמול אמא שלי ממש ביקשה שאשיר למשפחה בערב קריוקי והתחננה, לא הייתי מסוגלת. בזוגיות אני תמיד רואה את הסוף- מהחרדה שזה ייגמר, ואז זה באמת נגמר. במסגרות כמו לימודים לא השקעתי בכלל, מהצבא יצאתי באמצע למרות שהיה לי תפקיד מרשים. וכן, הגעתי למסקנה שאלך לטיפול, אבל אשמח לקבל קצת הכוונה\רקע- פשוט ללכת לפסיכולוג? והאם באמת מדובר בנטייה להרס עצמי או שזיהית מהדברים שאמרתי דפוס אחר כלשהו? תודה רבה.