ערב חג
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
בשנים האחרונות אין לי היכן לחגוג ערבי חג. לפני כמה זמן חברה הזמינה אותי למשפחתה , היה נחמד מאוד . לערבי חג של ראש השנה ופסח. השנה, למרות שאנחנו בקשר הדוק- לא זמינה ואף לא התעניינה היכן אני. זה הפתיע וגם פגע מאחר שידעה שיש סיכוי שאני לבד בבית ועל פניו לא היתה כל מניעה ממנה להזמין. אמנם החג עבר, אבל הצריבה עודנה. רק אחרי החג שאלה היכן הייתי ואיך היה . התחמקתי מתשובה ישירה. אין לי יכולת להעלות את נושא. זה נראה לי קצת אומלל לשאול "למה לא הזמנת אותי", אבל אני עדיין לא מבינה...
היי שיר מאד מבינה את תחושתך. החגים הם לפעמים תקופה קשה בדיוק משום שהם מעלים ביתר שאת תחושות כמו אלו שתיארת, של בדידות של עלבון של רצון להיות ביחד, שייכות, יחד עם זה שלא תמיד יש את זה והם מעלים גם לעיתים "נושאים בלתי פתורים" עם המשפחה והחברים. אם זו חברה קרובה וזה מציק לך את יכולה לפתוח את זה, השאלה היא אם מהכרות איתה תקבלי תשובה כנה? כי אם לא אז אין כ"כ טעם בפתיחת הנושא והייתי מציעה לך דווקא לגשת לזה מכיוון אחר, כיוון שאומר שאת אחראית לדברים שהם בשליטתך הווה אומר לדברים שא-ת יכולה לעשות במצבים דומים. למשל: לקחת החלטה להכיר עוד חברים כדי שיהיו לך אופציות נוספות בעתיד. למשל: לערוך ארוחת חג אצל ולהזמין אלייך אנשים וגם אותה...זה הכיוון. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
