מפחדת

ליאת, יש לי שאלה. איך יודעים שלא טעינו? או איך יודעים שאנחנו לא מזיקים לעצמנו בטיפול? הייתי בטיפול חצי שנה אצל מטפלת מקצועית מאוד. הרגשתי שהיא קרה אלי ועזבתי. עברתי למטפלת אחרת ואני אצלה שנה וחצי. בניגוד למטפלת הקודמת, המטפלת הזו יותר רגשית אך לצערי להרגשתי פחות מקצועית. (הרבה פעמים אמרה שעשתה טעויות, אך כך לפעמים בטיפול. הטעויות ריסקו אותי!) חזרתי למטפלת הקודמת לפגישה אחת, הרגשתי שאני חייבת פגישה יציבה בתוך הסיוט שאני עוברת, ורציתי גם אישיות מקצועית לדעת מה לעשות. המטפלת התגלתה כרגשית, מקצועית, ומאוד התרשמתי ממנה. אך היא אמרה שעדיף לנסות להמשיך בטיפול הקיים. מאוד קשה. מצד אחד, המטפלת הקודמת מרגישה לי יותר מקצועית, מבינה, וגם בעיקר מ ח ז י ק ה!! ואילו המטפלת הנוכחית, מאוד רגשית ויש בה רגש עדין ומקסים שמאוד מדבר אלי, אך היא לא מצליחה להחזיק אותי נכון. אני מרגישה שם הרבה פעמים נטושה, לא מובנת, וגם אם מובנת לא מוכלת ושלא מחזיקים לי את היד. היא אומרת שאני משחזרת כנראה דברים, ולכן זה כך. השאלה האם כך צריך לשחזר? שאני מתמוטטת ומתפרקת? אשמח לתגובתך ולכיוונים מה לבדוק ואיך להתחיל לחשוב. תודה.