מאסר עולם

היי ליאת .. לונג טיים נו סי.. אני צריכה חנינה , אני יודעת שכבר נמאס לשמוע אותי כל כך הרבה שנים חוזרת על עצמי..אבל אני פשוט לא מצליחה להשתחרר מהכלא הרגישי הזה, וכל כך בא לי לצעוק הצילו שמישהו יעשה משהו.. כי אני לא מוצאת דרך..ואם היה לי את האומץ אז כבר לא הייתי.. פשוט הכל חוזר וחוזר על עצמו, ומילא אני תוקעה וכבר וויתרתי על לחיות במובנים מסויימים - אבל אני סובלת....ואין לי כוח כל הזמן המטפלת שלי מדברת על בחירות בחיים , אני לא מרגישה שיש לי בחירה אני טובעת ברגשות וכל קשר בין מה שאני רוצה לעשות או בוחרת לעשות אין לו שום משקל כי הרגשות כל כך חזקים והם אלה שמחליטים . ואין לי שום ספק לגבי הכוונות הטובות של המטפלת אבל אני חושבת שהיא גם לא יודעת איך לחלץ את הספינה הטובעת הזאת (חוץ מלהגיד שנדבר על זה בפגישה הבאה ..הבאה ..הבאה..) ובגלל זה אני כל כך הרבה שנים חיה בדיוק את אותו שבוע ובדיוק את אותה פגישה ומחליטה כל שבוע את אותן החלטות בדיוק שאני לא עומדת בהן.. איך יוצאים מזה? התלות הזה / אובססיה אליה עוצמתית ואני לא יכולה להילחם בה (למרות שאני מנסה להילחם בה 24 שעות ביממה). מי יכול לעזור לי לצאת מזה? מה צריך לעשות ? כי המטפלת יודעת הכל אבל זה לא עוזר ולא מקדם אני לא יכולה להגיד שהתקדמתי בכלל בשש שנים האלה ובמובנים מסויימים אני אפילו ברגרסיה.הצילו..