אמת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ליאת, חג שמח.. אני כותבת כי אני מבולבלת. זה לא המקוםשלי פה אבל מרגישה שלאט לאט אני מסתדרת מבחינה טכנית. התחלתי לעבוד במועדון ואפילו אני יוצאת עם מישהו. אבל הכל לא יושב נכון.. הדירה שלי בלונדון מסובלטת עד שבוע הבא רק. זה שאני יוצאת איתו הוא בן 50 והמועדון זה לחזור אחורה עד שכבר הצלחתי להפסיק לעבוד בזה.. זה לא דומה למה שקורה בלונדון,פה זה פחות קשה.. למה כשאני יכולה להתחיל מחדש,במקום שעוד לא מכירים אותי אני עושה את כל הטעויות שוב. למה לא יכלתי לחפש עבודה לחזור לטפל.. אני לא בשלה לזה עדיין,אבל יכלתי להתקרב לזה ולא לטפל ממש כמו פעם. בני אדם אנחנו כל כך רעים לעצמנו.. והחלומות,הדובים,אני לא מבינה את זה. חג שמח.
היי עלמה, במובן העמוק, לפעמים אנחנו עושים את אותן טעויות שוב ושוב כי אנחנו משחזרים משהו קשה וזה בדיוק משהו לעבוד עליו טיפול. בולטת לי העובדה שאת הולכת לקצוות או לטפל באנשים או ללכת לעבוד במועדון וזו שאלה מדוע אין משהו באמצע פחות שואב לכאן ולכאן? לפחות לכרגע? וכן נכון, אנחנו האויבים הכי גדולים של עצמינו לעיתים קרובות, עצוב... ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
