חוסר התייחסות מצד המטפל

שלום ליאת, מה שלומך? אני אשמח מאוד אם תתייחסי לשאלה שלי ותגידי לי האם זה לגיטימי שנפגעתי מעט. אני נמצא כבר מס' רב של חודשים (כמעט כשנה) בטיפול אצל פסיכותרפיסט שמעט עוזר לי, אך אני בעיקר מאוד נהנה לשבת ולשוחח איתו. לפני מס' חודשים יצאתי מן הקליניקה והוא יצא גם כן, הלכנו שנינו לאותו יעד (היעד נמצא במרחק של 3 דק' לכל היותר) ובתחילת הדרך הוא דיבר איתי מעט ולאחר מס' מטרים התרחק ממני והמשיך בדרכו. מעט נפגעתי שמיד לאחר הפגישה הוא התרחק ממני למרות ששנינו במילא הלכנו לאותו כיוון והוא לא הלך יחד איתי. שלשום פגשתי אותו ברחוב, הוא נופף לי לשלום והמשיך לדרכו. אני כמובן לא מצפה שהוא יישב לשוחח איתי, או לדבר איתי. אבל אני כן ציפיתי שייגש להגיד שלום, או מה שלומך? כמו שפוגשים חבר או מכר כלשהו. יש לציין שגם אני הייתי לבד וגם הוא. חשוב לי לציין שאני לא נראה מוזר, אין לי בעיות פסיכולוגיות קשות, אני בעיקר פניתי לגבי התלבטות כלשהי בחיים. לאחר ההתייחסות הזו, חשבתי להפסיק את הטיפול. הטיפול במילא לא מאוד עוזר לי, אך נפגעתי בעיקר מכך שהתייחסות מנקודת המבט שלי נראית זולה, וכי רק התשלום הוא שחשוב. הוא לא ניגש אפילו להגיד שלום, או מה שלומך? יש לציין שבטיפול יש בינינו כימיה מעולה, אנחנו אפילו מעט צוחקים, אבל בכ"ז מעט נפגעתי... אשמח להתייחסות. תודה רבה! ושבת שלום! :)

ליאת, אני מודה לך מאוד על התגובה. אני בכ"ז עדיין מאוכזב. קשה לי להבין איך טיפול רגשי, כשאני מספר לו את הדברים האישיים ביותר שלי ואני משוחח איתו על כל מה שעובר עליי. כאשר הוא רואה אותי ברחוב אני הופך להיות סוג של 'אוויר'. חשוב לי לציין שאני מבין שיש קודי אתיקה ולכן לא הוספתי אותו לפייסבוק למרות שמצאתי את הפרופיל שלו, אני מעולם לא התקשרתי אליו, התקשורת בינינו מתנהלת ב SMS אך ורק לגבי שינוי מועדי הפגישות. אני מקפיד לא להאריך את הדיבור מעבר לזמני הפגישה ואני אף פעם (לפחות כך אני חושב..) לא "קרציה" ולא חלילה נודניק או משדר "תלותיות". בסה"כ ציפיתי שיגיד לי שלום כמו כל אדם נורמלי. לא מעבר. לי נראה שיהיה לי קצת קשה לחזור ולתת אמון ולחשוף את עצמי לגמרי כשהכל עובד בצורה שכלית כלפי חוץ ובמפגש הדברים עובדים בצורה "רגשית". אני מקווה שלא "חפרתי". שיהיה יום טוב! ושבוע טוב! ושוב, תודה! :)