מצב אישי. האם הקושי כאן הוא שוני באיפיוני אישיות.

אני נמצא במצב מסוים שלמעשה לא מצאתי דרך או כיוון שיוביל לפתרון במישור האישי בעניין עבודתי. ומשהו העלה בפני יתכנות שאני למעשה נמצא בסביבה שותפות עם אנשים עם הפרעה אנטי סוציאלית. ולמעשה זו הבעיה. אודה אם תענה לי האם זה נראה שזו אבחנה נכונה. וא כן מה ניתן לעשות. זה הספור. לפני מספר שנים התחברתי עיסקית עם פרויקט ומחויבות מקצועית לאנשי מקצוע ביחד. הם האחראים מול הלקוחות עיסקית א ל החלק המקצועי שלי ייחודי בפרויקט. מבלי להגזים החלק שלי הוא שיוצר את עקרון העמידה בסיום מוצלח של הפרויקט בכל שלביו. הבעיה שהשותפים שנושאים הלכה למעשה באחריות ממש לא אכפת להם כלפי חוץ ממה שקורה. אני יודע שהם האחראים אבל יודע שלמעשה זה בידי. זה מלכודת בלתי אפשרית. ערכית קשה לקום ןללכת. המצב האישי איתם הוא בלתי נסבל עבורי נפשית. נתק כמעט מוחלט. הם מחכים שאני יעשה ועסוקים בדברים אחרים. אני נפשית הייתי שמח להעלם בבת אחת מהפרויקט. בתסריטים שלי כל ניתוק יביא תסבוכת קשה יותר לכולם ויחזור כבומרנג. מרכיב קשה בהחלטות הוא הרגשת המחויבות שלי מבחינה ערכית ללקוחות ולפרויקט. כלל לא פחד מבחינה כספית וכו. גם בניתוח עיסקי קר נראה שהפתרון הנכון הוא לתת לדברים להתקדם אפילו לאט וכך להמשיך. אלא שזה נוגד את האופי שלי. אני רגיל להתלהבות שתוף נמרצות. כאן זה גוסס אבל מחוייב. זה ממש כמו תחושת חי מת. זה לא נותן לי מנוחה זה גז וברקס יחד גוזל אנרגיה נפשית בעיקר חוסר האכפתיות שלהם. נכון עדין הכי נכון בעיקר איתם וגםמקצועית ועלות זמן תועלת כוולים זה להתנהל כמו שזה ולהמשיך. בדקתי כמה כיוונים ליציאה זה יצור יותר לחץ עלי מהיום. אבל כיום זה לחץ סמוי שהרס את חווית החיים המקצועית שלי. ופשוט הורידה את ההנאה. הייתי רוצה לצאת מזה. הבעיה שגם בכסף לא ניתן. אני נזהר לא לעשות צעד שיכביד יותר עלי מעכשיו. כי כרגע יש סטרס סמוי אבל יציב. אין לי כל דרך נראית לפתרון. זה שיתוק. הרגשה נוראה. כאשר ניסיתי לשנות תהליכים זה החמיר את תגובתם ויצר לחץ נוסף עלי. שקלתי אם מי להתיעץ. ניסיתי לכוון איש עיסקי או פסיכולוג עיסקי. כי הבנתי שיש מרכיב נפשי וגם הבנה עיסקית. אני מתלבט בעיקר בשאלה עד כמה המחויבות אישית שקולה לנזק המתמשך שאני גורם לעצמי. ו בעיקר שהפנו את תשומת ליבי שאני עובד עם פסיכופטים כאופי בסיסי. ניסיתי להעמיק הסמפטומים תואמים. וכמובן שנצול הדחף שלי למחויבות תואם את ההתלבשות על אישיותי. אודה על התיחסות. 

חוסר היכולת שלי ליצור שינוי בהכלת מצבים משתנים והסתגלות לאנשים כאלה? שהרי דומים אני עלול לפגוש במסגרת אחרת. שנית, במה יועיל לי להודיע על החלטה של עזיבה כאשר ברור לי שהתוצאה תיהיה כניסה לעימות מתח וצרות הרבה יותר גדולות מהמב הנתון. כעת יש בעיה אבל מודוס וונדי מסוים. עזיבה תוביל בעצם לקושי יותר גדול לעצמי. בכך גם בכלל לא יהיה לי צנוחה נפשית לפתוח דף חדש אמיתי. היו עימותים בעבר שההתנהלות היתה על גבול יצירה של אקטים מתעללים העדר תגובה המתנות אי שתוף פעולה. פביות אגרסיבית. תודהיש לך געיון אם מי ניתן להתייעץ שבקיא גם בנושא עיסקי וגם פסיכולוגי ממוקד ?