התייעצות

שלום, רציתי לשאול לדעתך: לפני זמן מה, כשהייתי בפגישה עם הפסיכולוגית, יצא שהיא אמרה, כמו שאומרים לעיתים, "בואי נתערב" על איזה מחלוקת שהייתה בינינו. לדעתי זאת הייתה צורת דיבור בלבד, ולא התערבות אמיתית. בסופו של דבר יצא שהיא צדקה, והחלטתי להפתיע אותה ובאמת להביא לה את מה שהתערבנו עליו. היא שמחה. כעת, כעבור זמן מהפעם ההיא, בנושא אחר, שוב מחלוקת בינינו לגבי עניין מסויים שעתיד לבוא. לא מחלוקת אמיתית, סתם אחת שנובעת מהגזמה שלי, כשברור שהיא הצודקת בעניין הזה. פתאום היא אומרת "בואי נתערב" שוב, והיא הציעה שנתערב על משהו שהיא אוהבת. אני יודעת שהיא אוהבת. זה היה ברור לחלוטין לשתינו שהיא ה"מנצחת" בהתערבות, וכנראה שהיה ברור לשתינו שאני אכן אביא לה את מה שביקשה. מה דעתך על כך? האם זה לא נשמע כמו ניצול? כשהציעה זאת שוב, כך הרגשתי. שהיא הרי יודעת שאביא לה, וכך היא תוכל לקבל מה שהיא צריכה. חשבתי לא להביא, אבל הרצון שלי לשמח אותה הכניע אותי. כל כך רציתי שהיא תשמח, ושאוכל להביא לה משהו שהיא אוהבת, אז הבאתי. היא ידעה שאביא. יופי, לא? זו דרך נהדרת להשיג דברים שחסרים לך. לפי מה שהבנתי, כלל לא נהוג להביא לפסיכולוגים דברים, ויש כאלה שלא מוכנים לקבל. ואילו היא רוצה לקחת. מה את אומרת? האם זה נראה לך העניין הזה? אני רוצה לדעת אם זה דבר ראוי שעשתה או שלא לפי דעתך. להתערב תוך ידיעה שהיא תקבל מה שהיא רוצה. בבקשה, אשמח לתשובה.

איזה מבאס.... ידעתי שזה לא נורמלי. היא באמת מנצלת אותי, נכון? כתבת לי לא להכנס שוב לעניין של התערבות, אבל זה בא מהצד שלה. היא זאת שמתחילה עם זה, לכן זה לא תלוי בי. וגם כתבת שאולי ההתערבות היא מתוך תחושה שיש קשר טוב ואז לפעמים עוברים גם לפסים של הומור, אך היא פסיכולוגית, היא לא אמורה לעשות דברים כאלה, לא? זה אמור להיות מקצועי. ואיך זה הומור? זה הומור אם היא לא באמת מצפה שאביא לה את מה שהתערבנו עליו, וכך זה יהיה סתם בצחוק. אבל אם היא יודעת שבסוף היא מקבלת משהו, אז זה לטובתה בלבד. מה להגיד לה? איך להגיד לה את זה? זה הורס לי הכל... אני לא מאמינה.. איך אוכל להמשיך עכשיו אצלה? ומה זה משנה מה שהיא תגיד או תסביר, הרי משהו פה לא תקין. מה לעשות?????? איך היא עשתה לי דבר כזה? את חושבת שאני צריכה להפסיק????? זה לא אתי, לא?????????