מופנמות ורגישות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
1. רציתי לשאול למה אצל אנשי מקצוע (מנסיון) וגם בחברה, התכונה של אדם מופנם נחשבת כשלילית מאד. אדם שלא אוהב לספר דברים אשיים בקלות והרבה, וזה לא מפריע לו. למה בסביבה זה נחשב כמשהו לא חיובי? 2. וכן, אני הייתי בעברי מופנמת. לאחרונה עברתי תהליך בו אני משתפת יותר, אבל גליתי שאני מאד מאד רגישה. רוב האנשים לא מגיבים בצורה מספיק מותאמת למצב אישי טעון, ואני נפגעת. ומצטערת שלא העברתי נושא ואפשרתי הזדמנות שיצרה אצלי פגיעה. אפשר להפחית רגישות? ובכלל צריך?
היי טלי, מופנמות לכשעצמה כתכונה אינה בהכרח דבר שלילי אם לאדם טוב עם זה...אני חושבת שבמידה ומופנמות יוצרת קשיים (למשל בקשר עם אנשים ועוד) אז היא עלולה להיות משהו שמפריע. לפעמים גם מופנמות היא מעין הגנה על אותה רגישות שאת מתארת ואז כשמתחילים להפתח פתאום חווים איך זה להיות בקשר עם אנשים ללא אותה הגנה ואולי זה אכן מפחיד בהתחלה או מרגיש חשוף מדיי ופגיע מדיי. אבל אולי עם הזמן אותו שיתוף שבהתחלה מרגיש קשה וחושף הופך גם להיות משהו נעים שמאפשר (למשל) לקבל גם יותר קירבה מאחרים, אמפתיה, תמיכה ועוד... ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
