לימודי פסיכולוגיה קלינית-תואר שני
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ליאת, רציתי לשאול באופן כללי האם ידוע לך לאיזו מגמה קשה יותר להתקבל בדר"כ באוניברסיטאות: לימודי פסיכולוגיה קלינית? בחוג לפסיכולוגיה. או ללימודי פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתגבר- כשהשיוך החוגי הוא לרב לביה"ס לחינוך במשותף לחוג לפסיכולוגיה. האם מי שרוצה להיות פסיכולוג קליני אך מעוניין שתהיה לו גם את היכולת לטפל בילדים חייב לפנות לפסיכולוגיה קלינית של הילד? האם הוא יוכל לטפל גם במבוגרים אם יתמחה בשני התחומים? הבנתי שאין מסלול "הפוך". כלומר- פסיכולוג קליני לא יכול לטפל בילדים אם לא למד פסיכולוגיה קלינית של ילדים. אך מי שכן למד זאת כן רשאי לעשות את ה"מסלול ההפוך"- בלי לימודי תואר נוספים. אלא "רק" התמחות. ואגב- האם ההתמחות שהינה 4 שנים ארוכה יותר כדי להתמחות ב2 המסלולים, או שניתן לשלב בפרק זמן זה את 2 התחומים? תודה
היי מישהי, חוששתני שלא אוכל לעזור לך בהרבה, אני כן יכולה לומר שפסיכולוג קליני יכול לטפל בילדים לא רק דרך לימודי פסיכולוגיה קלינית של הילד במידה ולמשל למד פסיכותרפיה במסלול ילד ונוער או שגם עבר הדרכות בתחום. לגבי תנאי קבלה וכו' אני מניחה שזה משתנה עם השנים ובין אונ' לאונ' כך שיותר נכון יהיה לשאול בוגרים של מסלולים אלו או גם לבדוק למול מקומות הכשרה או לבדוק מול האונ' בכל מסלול התשובות יהיו יותר מדוייקות. בהצלחה! ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
