עולם פנימי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי, בכל מקום שאני קוראת כתוב כמה קשה זה לספר את עצמך בפתיחות, וכמה קשה להיפתח בטיפול. אצלי אין עולם פנימי, אין לי מה לספר בכלל וגם בטיפול. לא מרגישה שאני מסתירה משהו שם, כי אין לי מה. אני חלולה וחסרת תוכן. ריקה מכל. כמו גוף חסר מהות שמסתובב בעולם בלי טעם ובלי ריח. כך גם נראים חיי. אז אני הולכת לטיפול, ונו מה? מה ייצא מזה אם אין לי על מה לדבר? אין לי אישיות אפילו! אין לי עולם פנימי!!! זה אומר שאני בעצם לא חיה. זה לא נחשב. אז אולי אני נושמת ואוכלת, אך בכך מסתכמים חיי.. אז יוצא מצב בעצם שאני ריקנית וחלולה והולכת לטיפול כי לא חיה באמת, רק שאי אפשר לטפל בי כי אני סתם קליפה. אין לי נפש, רק גוף. מכאן שאני בלתי ניתנת לטיפול ומכאן שחיי ישארו אותו דבר. האם עליי לדבר על זה בטיפול? זה מה שיוצא את הנפש שלי? החוסר נפש שלי? גם על זה כבר דיברתי, באמת שלא יוצא מכך דבר. אין לי מה להגיד בטיפול חוץ מלחזור על עצמי שאני לא חיה. מה אפשר לעשות מכאן? נראה לי שזה קשקוש אחד גדול מה שכתבתי פה... אבל התייאשתי כבר. אני קוראת בפורומים הרבה ולאנשים יש בעיות ספציפיות, וסיבות שבגינן הם הגיעו למצב שבו הם נמצאים. מה אני יכולה להגיד? כלום, כרגיל...
לא חשוב, אני לא רוצה תגובה.. במילא רק ייצא שאני לא רצויה...
אני מאוד מזדהה איתך .. גם לי יש ריקנות עצומה ומטורפת.. וברור שטיפול יכול לעזור לך.. את גם תפרקי את כל מה שאת מרגישה.. וזה הקלה.. את לאט לאט תביני למה את מרגישה ריקנות ובטוחה שתמצאי דברים שימלאו אותך בהמשך.. גם אם זה יקח זמן...
שאם היית באמת ריקה , זה לא היה מטריד אותך... לא היית חושבת על זה, לא היית הולכת לטיפול.. וכן, זה בהחלט נושא לדבר עליו בטיפול כי זה האופן שבו את חווה את עצמך, וזה מפריע לך.
עצם העובדה שאת מסוגלת לאמר דברים אלה ברור שאת לא קליפה כי קליפה ענינה שאינה יודעת מזו קליפה! את נשמ מדהימה שחיה בריק קיומי וזו דרגה מצוינת מכאן כל מה שיש זה להכיר בריק הקיומי ובמקביל לבחור במודע להנות ליצור ילחיות בזרימה! בהצלחה
הי, תדברי על זה, על החוסר על החלול, זה נשמע כמו נושא חשוב לטפל בו. וחוץ מזה, אולי זה משהו שאפשר ללמוד איך למלא את הריק, ברור שאת חיה הנה את כותבת על עצמך עושה השוואות מה יש לאחרים ואין לך ואת רוצה ומתייאשת, אז כנראה שבכל זאת יש לך גם חיים "נפשיים"..לא? ( חוץמזה אל תקחי את כל מה שאומרים הפסיכולוגים ברצינות, גם הפסיכולוג שלי אומר מדי פעם שאני לא מחוברת לרגשות לחיים וכד')
היי לך נקודה, את הרבה יותר מנקודה אם כתבת את מה שכתבת. מסכימה עם כל מה שכתבו לך, כתבו לך דברים יפים וחכמים. ברור שיש לך אישיות וגם עולם פנימי אני חושבת שאולי מפחיד לספר את העולם הזה אולי בדיוק כמו שכתבת כי אז את חוששת שלא יקבלו אותך? או שתרגישי לא רצויה? אולי.. ואולי יש עוד פחדים שמתלווים לחשיפה הזו. אל תתייאשי! אני מאמינה שאפשר לטפל בך ושאפשר להגיע עם סבלנות ועדינות למה שמתחת לקליפה. ליאת
מתייחסים אליי? מה קרה פה? נראיתי? מעדיפה לא לכתוב יותר מדי כדי לא להרוס. זה רגע חד פעמי ונדיר. רק חייבת להגיד ממש תודה, זה ריגש אותי באמת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
