חוסר אמון ותחושת אי אכפתיות של המטפלת

היי אני בטיפול כמה חודשים .יש לי 2 שאלות 1.יש קשר טוב עם המטפלת מלבד בעיות אמון וחוסר יכולת להיפתח בפניה ולהגיד את כל הדברים ,הקשיים.אני עובדת על זה מדברת על זה איתה וזה לא משתנה .אני תוהה האם מתי שהוא אצליח להיפתח בפניה מה דעתך על זה ומה צריך לעשות כדי לבנות אמון מולה? שאלה שניה אני קצת מתפדחת לשאול את זה שמא היא תקרא בטעות(היא לא יודעת שאני כותבת אבל אולי היא גם מסתובבת כאן קוראת) כשאני מגיעה אליה היא תמיד מכינה לעצמה תה ולא טורחת להציע גם לי "לשתות משהו" .מעולם לא ביקשתי וגם לא אבקש וגם אם היא תציע אני אסרב בנימוס אגיד שלא תודה.האמת שקצת נעלבתי כשהיא לא הציעה לי הרי זה נימוס בסיסי ביחסים זה כמו שמגיע אורח הביתה ולא להציע לו זה קצת חוסר נימוס אז נכון שאני לא אורחת שלה אלא זה עבודה מבחינתה אבל עדיין אני נעלבתי.קצת לקחתי את זה למקום של אי אכפתיות ,זלזול ופגיעה בי(יודעת שזו לא כוונתה אבל בכל זאת..)ליאת,אל תגידי לי בבקשה לדבר איתה על זה :) נשמע לי לא לעניין ולא קשור וחוששת להביך אותה ואת עצמי . רציתי לשמוע את דעתך מה את חושבת על כך שהיא לא מציעה לי ומה זה מעיד על מידת האכפתיות שלה כלפיי ? תודה..