עזרה להמשך השיח

ליאת שלום, אני כמובן ממשיכה באנליזה. זוכרת היטב את תשובותייך על האומץ שבי להיות בכזה תהליך, על הסבלנות הרבה הנדרשת ממני להאמין כי בסוף הדברים ישתנו וכי התהליך והשיח הם ביני לבין המטפלת. דברייך אלו הם לעיתים המנוע שנוסך בי את הכוח והנעת השיח בעיקר בתחילתו. ובעיקר כשאני מאוכזבת ומתוסכלת מאיך שאני חווה את היחס מצד המטפלת. כשעולה סיטואציה בה המטפלת מתנהלת שונה מבעבר אני מרגישה כי מופעל עליי מכבש מצידה שרומס אותי ואת צרכיי ואני ישר נאטמת. ולאור תשובותיה כי אנו צריכות לשנות הרגלים שהתקבעו בתוך הקשר, כהשאלת ספר ממנה על ידי, מתפתחות בי עוצמות של טינה כלפיה. ואיך בכלל ניתן לומר לה זאת??? אני מרגישה די מפגרת מלאמר לה את תחושותיי , מרגישה נשלטת על ידה כמכתיבה את הדרך באופן חד צדדי על ידה ושבאמת אין תועלת למה שאומר. כאילו שהקטע הוא שאדבר ואשחרר את הדברים החוצה כדי לאוורר רגשות. ושוב אני כותבת לך, ביודעי שכל תשובה ממך, גם כזו שתחזיר אותי מן הסתם לשיח מולה תהדהד בתוכי ותאפשר לי במובן מסוים כן לאזור אומץ ולהמשיך ולדבר על כמה קשה לי בעיקר מולה. כרגע אני רק חושבת איך לבטל את המפגש הבא ובאיזה תירוץ להשתמש לשם כך. וכשאני כותבת וממשיכה להיעזר בך מהדהדת לי השאלה האם זה נכון מבחינתך להיעזר דרכך כהנעה וחזרה לטיפול הסובב אותי

היי יעל, רק כותבת לך, מתוך הצללים, שאני מקווה שתמשיכי לכתוב כאן. גם אני התחלתי אנליזה, לפני חודשיים בערך, וגם אצלי המטפלת בתהליך הכשרה, ולמרות שהשאלות שעולות בי מול האנליזה הן מעט אחרות, אני תמיד מחכה לקרוא כאן את מילותייך. כמו שותפה סמויה למסע אישי, גם אם שונה. מרגישה קצת פחות לבד בתוך השינוי המוזר הזה של הטיפול, כשאני יודעת שיש עוד מישהי כמוני בסביבה :-) ליל מנוחה, ושיהיה טוב יותר בפגישה הקרובה ניצן

ליאת הי, אני מבינה את כוונתך. תודה!!!