ליאת יקרה

מה שלומך? מזמן לא שיתפתי כאן...דברים משתנים אצלי בטיפול, למדתי לכעוס על מי שמגיע, אבל חושבת איזה סוג קשר אפשרי....מסובך... חושבת על שיתוף אחרים במה שקרה וקורה איתי אך מאוד מאוד פוחדת...אשמח לשמוע מה דעתך על שיתוף מישהו קרוב....האם תהיה זו טעות???? האם שמעת על מטופלים ששיתפו והדבר עזר להם להרגיש פחות לבד אולי????? בהתחלה חשבתי שהיא רוצה להפטר ממני אבל כנראה שהיא רק רוצה לעזור....לא קל, מיכל

לא פשוט, אנסה להסביר, רק המטפלת שלי שותפה לרגשותיי בקשר לעברי, רק היא יודעת שאבי עשה מעשה שלא יעשה כשהייתי קטנה......הוא נבהל כנראה והפסיק יום אחד כשהייתי בת 7...בבת אחת, ללא הסבר, הדלת נסגרה.......רק בטיפול הבנתי שהכעס הפנימי הוא בכלל צריך להיות עליו ולא עליי ואני לא אשמה.......ואני רוצה לשתף אבל גם לא רוצה... את בעלי או בת דודה שלי שהיא חברתי הקרובה ביותר.....אבל פוחדת מאוד מההשלכות, האם יעזוב אותי? האם יכעס עליי? האם עליו? יש לי ילדים מה ההשלכות עליהם????? ובכלל יש קשר עם הוריי ואפילו קרוב.....אבל פעם רציתי קשר קרוב איתם היום כבר לא בטוח........אוףףףףףףף גם פה כבר פוחדת מהשיתוף........האם את מכירה מקרים שהתגברו על הפחד, ששיתפו והיה לטובה????? אולי מישהו מפה יכול לספר?????? בתקווה שאין דרך לזהות אותי...מ.

היי מיכ, אתמול הייתי בהרצאה של לינור אברגיל המדהימה... היא סיפרה על האונס המזעזע שעברה והסבירה אחרי זה שהדבר היחידי שיכול לעזור זה לדבר על זה, להוציא את זה החוצנ, היא סיפרה שהרוב שותקות כי הן מרגישות אשמה.. אז תזכרי שאת לא אשמה!!!!!!!!!! ותנסי לאט ובהדרגה לשתף החוצה.. אולי קודם כל יותר בפני עצמך...ורק חייבת להגיד לך שאני קוראת אותך תקופה ארוכה ובאמת חושבת שאת אישה חזקה.. אני דיי בתחתית בימים האחרונים אז לא יודעת כמה ההודעה שלי תעזור אבל רוצה לשלוח לך כוחות...

תודה שאת חושבת שאני חזקה...ותודה על הכוחות.......אני לא רואה עצמי כזו חזקה....