אמון

היי ליאת אני בטיפול כבר 8 שנים אצל אותה מטפלת. יום אחד היא אמרה לי שהיא לא תוכל לפגוש אותי בשעה הקבועה שלנו יותר כי היא מתכוונת להפסיק לעבוד ביום הזה. שבוע אחרי היא אמרה לי שזהו, שהפגישה הבאה תהיה בשבוע שאחרי, ושנפגש פעם בשבועיים ביום אחר בחודשים הקרובים ואחכ כשירד ממנה הלחץ נחזור להיפגש פעם בשבוע. הפגישה האחרונה הייתה לפני חודש. לא מצליחות כל כך לקבוע שעה. אני לומדת ועובדת וסידרתי לעצמי חצי יום חופשי בשביל הפגישה. היא לא נותנת לי שעה קבועה ואני לא יכולה לשחק עם שעות העבודה. אבל זה לא העניין... העניין הוא שאני יודעת בוודאות שהיא ממשיכה לקבל מטופלים אחרים ביום הזה... זה נורא פוגע. ומה אני אמורה לעשות עכשיו? אני לא רגילה בלעדיה. לא מרגישה שיכולה. ומצד שני מרגישה דחויה, ולמה שאתאמץ ואבוא בשעה שלא נוחה לי? והאם אני צריכה להיות במקום שאני כנראה לא רצויה בו? ומה כל כך גרוע בי? למה אני ולא מטופל אחר? קצת נסערת עכשיו מכל זה... ובלי קשר לטיפול אני עומדת לעבור דבר לא פשוט. לא חשבתי שאצטרך להתמודד עם זה לבד. לא חשבתי שהיא תיעלם פתאום ודווקא כשאני צריכה אותה. לא יודעת מה לעשות...

וואו..ברור שלדבר איתה על זה, בגלוי!! אולי דווקא בגלל שאת ותיקה אצלה היא לוקחת אותך קצת אחרת, כאחת שתבין אותה שהיא עסוקה, אבל זה פוגע בהחלט!!! תבקשי ותתעקשי על יום ושעה, זה חשוב!

ממליצה לך מאוד לפתוח את הענין איתה. זו לא בושה. ואני חושבת שמגיעה לך תשובה! אנחנו משקיעים הרבה מאוד בטיפולים שלנו (זמן, רגש, כסף) בכדי שנוכל לדבר בהם על הכל... מה גם, שזהו נושא שאני חושבת שאם לא תפתחו לא תצליחו להתקדם ואולי אפילו תהיו רק בנסיגה. מאוד מאוד מסעיר, אכן. יכולה רק לומר לך שהיה לי מקרה דומה בטיפול שלי ושאלתי אותו והיה לו הסבר מאוד הגיוני לכך. לא כדאי לוותר על בקשה להסבר. חבל שתלכי בתחושה שיש כביכול מטופלים אחרים "מועדפים" או שאת לא רצויה. (מבינה שהתגובה שלי מפתיעה בהתחשב בכך שאני לא מוכנה לפתוח עניין מסוים עם הפסיכולוג שלי, אך הסיפור שלגביו כתבתי הוא סיפור מורכב מבחינה מסוימת שלא מאפשרת לי לפתוח אותו כי חושף משהו/מישהו ולכן המצב שונה. רק להסבר).