קושי לשלם
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי אני הולכת לפסיכולוגית, ואני שונאת לשלם לה. כשאני משלמת אני מרגישה שני דברים. הדבר הראשון הוא שהתשלום מבטל את האכפתיות שלה. כלומר, היא אוהבת אותי, או אמפתית כלפי, רק בגלל הכסף. אם לא הייתי משלמת - הייתי נזרקת מהטיפול והקשר היה נגמר. ואיך בכלל יכול להיות דבר כזה "אמפתיה בתשלום"? זהו דבר והיפוכו. הדבר השני הוא שגם התשלום עצמו נראה לי מופקע. הורדתי אותה לחצי מחיר (200 שקל) אחרי התמקחות, ועדיין נראה לי תשלום מוגזם לגמרי שלא לומר "חזירי". מה היא כבר עושה? יושבת ומדברת ובעיקר מקשיבה. אני מכירה את על ההצדקות של הפסיכולוגים בעל פה, שההכשרה ארוכה , שהעבודה שלהם סוחטת רגשית, ושהם צריכים לשלם הוצאות לקליניקה ומע"מ וללכת לכנסים. לדעתי ההסברים האלה הם שטויות. יש הרבה בעלי מקצוע שלמדו 4-5 שנים. מהנדסים, עורכי דין, אנשי הייטק, ורובם מרוויחים הרבה פחות מפסיכולוג לשעה. גם הם משלמים מיסים. וגם להם יש לפעמים הוצאות של שכירות וחשמל (כמו לכל בעל עסק). הלימודים שלהם לא פחות קשים, ויכול מאד להיות שגם העבודה שלהם לא פחות קשה (אני יכולה לחשוב על 20 מקצועות יותר קשים מפסיכולוגית, החל מפועל בניין מעזה שמתחיל את היום ב4 בבוקר במחסום, דרך אחות בפנימית שמנגבת את התחת לקשישים ולא נחה לרגע, מג"ד בצבא קבע שיורים עליו פצמרים, וכלה בסוכן מכירות שכל היום בלחץ שלא יקנו ממנו)... אז כן, זה ממש מעצבן אותי לשלם גם 200 שקל ל-50 דקות ("שעה" טיפולית) . ומצד שני, איזו ברירה כבר יש לי?? ללכת לקופת חולים? שם אין ממש חיסיון. הכל מופיע במחשב של הקופה, ואחר כך צריך להצהיר עליו בכל מיני הזדמנויות (חידוש רישיון, פוליסות ביטוח, קבלה למקומות עבודה רגישים ועוד) . מרפאה ציבורית לגמרי ? אותה בעיה , רק ששם המטפלים הם גם מתמחים צעירים. עמותות? כנ"ל - חיסיון מפוקפק ומטפלים סוג ב'. יש ל הרגשה שהפסיכולוגית שלי היא חלק מ"קונספירציה" של גילדה מקצועית. כמו שמאים ורואי חשבון, שמנצלים את המצוקה של הסובלים שאין להם שום ברירה אחרת. ואני פשוט מתעבת אותה בגלל זה. (וכן, גם אמרתי לה את זה לא פעם. היא היתה אמפתית מאד, ובסוף עדיין לקחה את הכסף )
תראי, זה כל כך מובן, הרגשה שגם חברה טובה יכלה לשמוע אותך...אבל זה ממש לא כך, מטפלים לא "רק" מקשיבים ומכילים וזהו. גם רופא מומחה שלא עובד דרך קופ"ח לוקח המון כסף, הרבה יותר אפילו משהו כמו 600 ¤ ליעוץ...הם סוג של רופאים (רופאי נפש) ורופא פרטי מרוויח הרבה. כל מקצוע וההתמחות שלו והמשכורת שלו...וזה פייר שמורים מרוויחים כל כך מעט? והזלזול במקצוע שלהם??? הם מחנכים, זה התפקיד הכי חשוב, חינוך!!!!! זה העתיד!! ופסיכולוג ממש לא מנצל, להפך מי שהלך ללמוד להיות פסיכולוג מלכתחילה הוא אדם שאוהב אנשים ורוצה לעזור לא? מאיזה מקום לדעתך הוא בא? וברור שיש מקצועות יותר קשים אבל תמיד בסופו של דבר ההשכלה קובעת לא? ככול שההשכלה יותר גבוהה כך המשכורת, לא? אז מקווה שתרגישי פחות מרומה בתשלום לפסיכולוגית, מיכל
וואו!! אתן לליאת לענות לך. אבל רק שא': איך הצלחת "להוריד אותה לחצי"?? תדעי לך שזה הישג בפני עצמו. כלומר, יש מטפלים שעושים הנחות. אך בדר"כ לא מ400!! ל 200! כי אלו שגובים מעל 300 ש"ח ( לרב.. פרט למדינת ת"א שאליה אני לא מתייחסת כאן), לרב המספיק וותיקים ובדר"כ לא עושים הנחות כאלו משמעותיות. ואם כבר- זה רק למי שבא יותר מפעם בשבוע... כל השאר- מזדהה איתך. לא בהכל.. אבל ב"רוח הדברים"..
את כל כך צודקת מורות וגננות לא עובדות קשה????? וקורעות את התחת????? ומה שהכי מרגיז בכל זה שפסיכולוגים לא לוקחים אחריות ולא מאבדים את הרישיון שלהם קחי לדוגמא את מימה המקסימה מהפורום השכן אין לי מושג מה עשתה המטפלת שלה ומה החלק של מימה וזה גם לא מעניין אותי מה שכן מעניין זה שהיא מסתובבת עם תחושה נוראית של ניצול ושל השפלה והיא לא הראשונה!!!! מילא ההורים לא לוקחים אחריות אבל אנשי מקצוע!!!! שלומדים ומקבלים כסף זה ממש כואב לי מצד שני גם הממשלה אשמה בזה דוחקים את כולנו לקצה הדלק האוכל השכירות ו/או קניית דירה הפכו את כולנו ל........ מצד שלישי גם אנחנו כחברה אשמים בזה גם הפסיכולוגיים של מחר שהם הילדים שלנו גדלים לתוך סביבה שמלמדת אותם שכסף זה הערך העליון ועליו בנוי העולם........ כך שקשה לצפות שיצמחו כאן יש מאין מטפלים מצד רביעי גם הפסיכולוג שלי וגם המטפלת הקבוצתית ממש מתחשבים בי. וגם ליאת ואודי נמצאים כאן בהתנדבות חשבת על זה???? ואפילו היתה פעם אחת שהפסיכולוג שלי הלווה לי 100 שקלים .......))))) יצא ארוך אשמח לתגובות......)
הי מיכל (וגם לכל מי שהגיב) הקושי שלך מובן וגם התחושות שמעלה נושא התשלום. לא קל לעיתים להבין את הפער בין מה שקורה בתוך הפגישה ואופי הקשר הטיפולי לבין הצורך לשלם על זה. קשה לי לענות מעבר לזה משום שאני חושבת שכל תשובה שאתן תתפרש כמתנצלת ואני לא חושבת שמטפלים צריכים להתנצל על כך שהם מקבלים תמורה תמורת עבודתם. ,נאמר כבר הרבה בין מה שנכתב פה: שנות ההכשרה המרובות, ההשקעה הרגשית, תשלומים שמטפלים משלמים בעבור הדרכות קליניקה ועוד מכל מה שנאמר חשוב לי להדגיש רק דבר אחד שאני חושבת שלעיתים מטופל מתקשה אולי להבין והוא שלהבדיל ממקצועות אחרים שבהם ניתן לעבוד שמונה עשר שעות ביום ועדיין להשאר בחיים :) (עורכי דין רו"ח, ועוד) מטפלים לא עובדים כך פשוט משום שזה בלתי אפשרי ...העבודה של מטפלים היא נטו- עבודה עם אנשים אחד לאחד. אין שעות ניירת, תיוקים, טלפונים, נסיעות. זן לא עבודה שבה השעות מחולקות בין מפגש עם אנשים לבין דברים נוספים ולכן זו טעות לחשוב שמטפל רואה עשרה אנשים ביום ומרוויח המון כסף. זה רחוק מהמציאות וזו פנטזיה של המטופל. אני יכולה להבטיח לך מתוך הכרות עם לא מעט מטפלים שמשכורות של מטפלים הינן ממוצעות אולי ממוצעות פלוס (רובם בכלל עובדים רק חצי שבוע בקליניקה וחצי שבוע בעוד מקום ציבורי עם משכורות מהנמוכות ביותר במשק) כך שאין דבר בין מה ששיערת לבין המציאות. וזה שיש עבודות אחרות קשות ביותר ובהם מרוויחים מעט זה ברור, זה עצוב אבל ברור אבל האם את מציעה שבגלל הזדהות עם הפועל בעזה או האחות בפנימית המטפלים צריכים להפחית מערך עצמם ועבודתם? הייתי חושבת שבחברה מתוקנת כדאי להעלות את המשכורות של כל אלו שציינת ולא "להעניש" את המטפלים על כך שאחרים עובדים קשה לא פחות מהם. ליאת. ליאת
יכולה להבין את ההרגשה שלך...כשאדם מרוויח בסביבות 30 שח לשעה קשה להבין למה מישהו אחר מרוויח פי עשר יותר..ובכל זאת..אני יכולה לדבר על הפסיכולוגית שלי..שכשאני משלמת לה אני עושה את זה באהבה רבה..מגיע לה הרבה יותר עם כל מה שהיא נותנת לי..התמיכה וההכלה וזה שהיא בהחלט לוקחת אותי איתה גם בשאר שעות השבוע ולא רק בשעות הטיפול..היא חושבת עליי..מאפשרת לי קשר בין הפגישות..מחזיקה אותי היטב עברתי המום בטיפול..התחלה של אנורקסיה..פגיעה עצמית..טיפול תרופתי .הרס עצמי..והיא תמיד עומדת בהכל..ונשארת איתי..את לא חושבת שזה כרוך בכוחות נפש שהיא משקיעה..במאמץ..ביכולת להכיל..להרגיע..לשמור...אני מרגישה שכל שקל שאני משלמתלה מגיע לה!!!
אני לא חושבת שהנושא של התשלום ך מטפל מתנגש עם האהבה שלו..המטפלת שלי אוהבת אותי ובו זמנית זו עבודתה ומזה היא מתפרנסת.לא רואה בעיה בזה. וזה שהיא באה לקראתך ןהורידה לך לחצי מחיר זה התחשבות...אני משלמת 160 אבל מגיעה פעמיים בשבוע.
אופציה נוספת היא ללכת לטיפול פסיכולוגי אצל פועל בניין מעזה ... או אצל אחות מוסמכת.. או גננת.. אה, לא? כנראה שיש בזה משהו שצריך פסיכולוג מקצועי ש"רק" יקשיב, או ספציפית אותה. מניסיון אני יכולה להגיד לך, שפסיכולוג לא צריך להסביר מדוע, או להתנצל, הוא פשוט צריך להיות טוב. וכשהוא טוב, הוא שווה כל מחיר. בטיפול לפני המון זמן, כשהיה לי קושי לשלם, הבנתי שזהו זה , הטיפול כבר לא טוב לי. וכשמצאתי משהי מתאימה, הייתי מוכנה לנסוע שעתיים לכל כיוון, ולשלם לה לשעה מחיר של חמש- שש שעות עבודה שלי... הבחירה, כמו בהרבה מקרים בחיים, בידיים שלנו.
וואו, סיגל, צודקת, כל כך נכון מה שכתבת, גם אני מוכנה לנסוע רחוק, לשלם לה הרבה אפילו שזה באמת כמה שעות עבודה טובות שלי :)
משלמים על טיפול-עבודה,עזרה מקצועית.אהבה,חיבה,תמיכה אמיתית ואיחפתיות הם דברים שלא ניתן לקנות.אי אפשר לאהוב כי משלמים לך,יקרה.כל הקטע הרגשי שמתפתח בטיפול וכל כך עוזר הוא נקי מכסף.אבל אנחנו זקוקות לא רק לאהבה אלא גם שיעזרו ויקדמו אותנו,נכון?זו עבודה רגשית קשה.ומגיעה להן להתפרנס בכבוד....