תהום

היי ליאת.. לונג טיים נו סי.. כל פעם נדמה לי שזהו עכשיו הכי רע לי..ואז אני מגלה רע לי גדול יותר מעבר לפינה ..וצוללת לי עמוק עמוק לתוך תהום.. כל כך בא לי לצרוח שמישהו יעשה משהו ויציל אותי מעצמי וגם מהמציאות או יותר נכון מהכלא שבניתי לעצמי...ומהרגשות האלה.. הטיפול כמו רכבת ההרים מטורפת עם סיבובים וירידות מטורפות..שכל הבטן מתהפכת..ותלות עצומה שגורמת לכאב חד בכל הגוף..כל כך הרבה שנים וגם משם אני מצליחה בעיקר לספוג כל כך הרבה כאב..כל כך הרבה תקיעות..וכל כך הרבה מעגלים שחוזרים על עצמם...וההבנה הזאת שאולי אצלי אי אפשר אחרת ואני צריכה להסתפק באיכשהו לשרוד עוד יום ( עם מסכה ענקית לעולם שאני " ילד אמיתי" ..) זה כל כך לא פייר...לראות את כולם חיים ואני רק צופה ומחכה שהחיים יעברו.. יש מצב לצאת מזה.?..אחרי המווון שנים של טיפול שאין שום התקדמות בעולם המציאות האמיתית והפנימית..( ואולי אפילו רגרסיה...) את יכולה להציל אותי?

וואו.. מרגישה תחושות ממש דומות לשלך. הזדהיתי עם כל מה שכתבת. מצטערת שנדחפתי..מקווה שבסדר.. רק חייבת להגיד לך שזה מדהים - בדיוק חשבתי עלייך ועל כך שלא כתבת הרבה זמן. תהיתי מה שלומך. (נהגתי לקרוא כאן)

היי נקודה.. ממש לא נדחפת להפך... "קל הרבה יותר לפחד ביחד..." תודה על התגובה... למרות שהייתי מקווה בשבילך שלא תרגישי כמוני...

את זוכרת אותי? בעבר כתבתי תחת השם אדוה. יש לי הצעה בשבילך. מה לגבי טיפול קבוצתי? זה יכול להשתלב ביחד עם טיפול פרטני. יכול להאיר זוויות חדשות, וכך גם לא תצטרכי לעזוב את המטפלת הנוכחית. אני משלבת וזה מצויין. הילה

היי.. תודה לכן על המילים.. כן הילה אני זוכרת אותך למרות שזה קצת מבלבל כאן שמחליפים שמות..ואין פנים שאפשר לזכור..( בגלל זה "נתקעתי" עם המ.מ שלי...). לגבי טיפול קבוצתי..איך מגיעים לטיפול כזה? איפה זה מתקיים..? והאמת שאני קצת חוששת כי זה נוגד את ההסתרה שלי מהעולם את המצב וילחיץ אותי להיות כל כך חשופה בפני הרבה אנשים...ומה בדיוק עושים שם..? ולגבי לעבור לטיפול אחר..אני בערך אחת לשבוע מודיעה על עזיבה רשמית של הטיפול אבל מעולם לא פספספתי פגישה...כי התלות עצומה ברמה שאני לא מסוגלת בלעדיה ( חלק ממה שגורם לי לרצות לעזוב זה הכעס שאני כל כך תלוייה והיא חופשייה ..וכמובן עוד כמה סיבות) פעם כל הזמן הייתי עסוקה בחיפוש המטפל הבא ברגע שהחלטתי לעזוב..היום אני באמת לא רואה את עצמי מסוגלת להיקשר להיפתח להסביר את עצמי לעוד מישהו..זה מכאיב מידי ואני מותשת מידי..וחסרת כל אנרגיה בשביל להיכנס לעוד קשר מסוג זה...ולחוות שוב את התסכול הרב שהמסגרת הטיפולית גורמת לי להרגיש ( חוסר ההדדיות, הזמן המוגבל , הכסף..ההרגשה הזאת שנמצא מולך מישהו שתמיד יהיה לא ניתן להשגה אמיתית, התחושה הזאת שאתה לא מספיק ראוי שגם אותך ישתפו במה קורה לצד השני..המטופלים הנוספים..כל זה יהיו בכל טיפול פסיכולוגי חדש...וזה יותר מידי גדול עלי להתמודדות מחדש...). אם היה ניתן להגיע למטפל שהיה יכול לקרוא אותי בלי שוב לעבור תהליך של שנים בלי להצטרך להסביר את עצמי שוב ושוב שידע איך כל דבר קטן שהוא עושה או לא עושה משפיע עלי אז אולי..

אני מרגישה כאילו כתבת את מה שאני אומרת ומרגישה בעצמי - בדיוק ממש. זה כבר מפחיד... באמת שגם אני מודיעה כל פעם מחדש על עזיבה, ותמיד הפעם סופית ואני בטוחה לגמרי - רק שעד עכשיו לא פספסתי פגישה.. גם לי יש כעס עליה שאני תלויה וזקוקה ואילו היא חופשיה. במילים אלה ממש. גם שאר הסיבות - מדוייק לגמרי. כל אחת מהן. גם אני לא מסוגלת לעזוב ואין לי כוח להתחיל מהתחלה.. כאילו שאני כתבתי את זה.. אפילו מה שכתבת על טיפול קבוצתי והחשש הזה.. אגב, את מצליחה להסביר את התחושות שלי יותר טוב ממני, אני שוקלת לקחת אותך בתור דוברת.

הצחקת אותי...בעיקר שכל הזמן אני אומרת לה שאני צריכה מישהו שיסביר אותי ויתרגם אותי למילים הנכונות...היא כל הזמן טוענת שאני מסבירה את עצמי מצויין אבל אני לגמרי מרגישה שמישהו אחר מזמן היה מסביר הרבה יותר טוב נכון ומדוייק .... אולי נעשה טיפולים משותפים ונסביר אחת את השנייה... : ) ! אז מתי נוח לך.. כמה זמן את בטיפול....? ( אם מותר לשאול..)

כמה שנים כבר.. 4 בערך למה את שואלת? ואת?

הי, אני מאוד מזדהה עם התלות, וגם מסכימה עם ליאת. טיפול קבוצתי- אני מטופלת האנליזה קבוצתית ואנחנו ממש מעט אנשים בקבוצה. זה ממש טוב, כי יש דברים שאפשר לבדוק בתוך קבוצה.... יש ממש זמן וקצב, לכל אחד, לא חייבים לדבר. ולפעמים זה טוב, שיש עוד מטופלים. נראה לי שזה יכול להוות עבורך גשר. לאפשר הסתכלות חדשה וזוויות נוספות, בלי פרידה טראומתית כרגע. ובנימה אישית- כשהמטפל שלי אמר שיום אחד הטיפול יסתיים אני נכנסתי לחרדה, ואני 4 שנים איתו. אז אני הכי יכולה להבין אותך. מצד שני כשהמטפל הבריז לי, סימסתי למטפלת הקבוצתית והלשנתי עליו. בקיצור, זה ממש אחלה;) שווה לנסות. הילה