מה את אומרת על זה?

בס"ד …................ בפינה רחוקה בעומק הלב יושב לו כבוד ובוכה מכאב. יושב לו כבוד על כיסא הנמוך ומתאבל בחדר חשוך. זולגות דמעותיו על דפי זיכרונות. דקת דומיה נעמדו התמונות. בעצב עמוק מספיד חלומות. עשן של חורבן עולה מחומות. פרוצה,בודדה,עייפה מלכאוב ילדה-נערה אבודה ברחוב , קלופה,עירומה,שייכת לים מופקרת סופית לידי העולם. התנפצה המראה נמחקו המילים. נהפכה נשמה לשק של שברים נהפכה נשמה לשק חבטות מלא תסכולים,עלבונות ובגידות... שכול וכאב,אבדן ציפיות חלל תהומי בלי חשק לחיות. נשמה חנוקה בטיל דוקרני מילים אחרונות על לשוני: אבא,סליחה,אין לי כוח יותר מתי התפקיד שלי יגמר?.. זוכרת קיבלתי תשובה בחלום: "מוקדם לך מידי לעלות למרום"... אשה צעירה על שפת התהום נשמה אבודה מחפשת מקום יושבת לבד על שרידי החומה ומחליטה להשיב מלחמה... נשק כבד,קרבות מתישים מעל חיילים מפקד מאשים. קשה להבין מי קרבן מי אויב. מתחלפים הצדדים וקורעים את הלב. פצוע אנוש צונח כבוד ונחבט על קרקע ספוגה בדמעות. בכוחות אחרונים מדמם וחרוך הוא מתחבא בחדר חשוך... בפינה רחוקה בעומק הלב יושב לו כבוד ובוכה מכאב. יושב לו כבוד על כיסא הנמוך ומתאבל בחדר חשוך... 28.03.2014

היא כבר לא שם.לקחתי אותה משם.מגיע לה להיות אהובה ללא שום תנאי סתם ככה כי אלוקים הביא אותה לעולם שלו ויש לה מקום יחודי שהוא רק שלה.לא תמיד קל להרגיש את המקום אבל טוב לדעת שיש אותו.כבר אין חלל,יש הרבה חום ורוך פנימי אך עדיין לא קל לה עם עצמה ועוד נשארו חלקים שרוצים להפיל אותה בחזרה...קשה להאמין שזות אני שהייתי בגהנום הזה.