חג שמח

הי ליאת, מזמן לא רשמתי כאן. אני לבד היום, מהמון כיוונים. כל-כך הייתי רוצה שמישהו יכתוב לי. היום, ערב החג. שתהא נגיעה בלב. מנסה את מזלי כאן. אולי. א.ה.

מזמן לא היית כאן....עצוב לקרוא שאת לבד בחג, מקווה שיתאפשר בעתיד ושתוכלי להיות יחד עם אנשים שיהיו יקרים עבורך...אולי קצת יתאפשר? מאחלת לך מכל הלב שליבך יתמלא בשמחה ובקשרים חיוביים וטובים, איתך, מיכל

א.ה. יקרה, עברו כבר יומיים מאז היית לבד היום. נוגעת ללב הכתיבה הקצרה והפשוטה שלך היום. ישירות חשופה של ילדה עם לב רגיש ונותן אמון. אני מניחה שלא כך הרגשת כשכתבת, אבל אולי במבט של יומיים אחרי כך תראי גם את. שלמרות הכל, את עדיין רגישה ונותנת אמון. האם באמת היית לבד בערב החג? האם כך בחרת, מסיבותייך, או שלא מצאת מקום שרצית להיות בו? אני כל כך מקווה שביומיים שעברו את לבד קצת פחות. אני עוקבת מידי פעם גם אצל השכנים, אבל לא יכולה לכתוב לך (ניסיתי כבר אינספור מיילים וסיסמאות, ולא הצלחתי להיזכר איך נכנסים לשם מחדש, או איך להירשם שוב..). אני מקוה שאת מצליחה להרים את הראש מידי פעם, ולהנות מצבעים, פרחים ופרפרים. באופן לא ברור, עבורי זה קצת מצליח לרווח את הצפיפות הדחוקה שבפנים (או לחמם קצת את הריק הפנימי, בתקופות אחרות). אני לא בטוחה מה לכתוב, למעט שאשמח לשמוע עוד. אם תרצי.. חיבוק גדול! ממני

הייתי רוצה להזמין אותך אלי לחג, אנחנו עורכים את הסדר בבית בד"כ... כמובן שעכשיו זה מאוחר מידי וחבל...אבל עדין אם את רוצה לחג השני לחג אחר או לשנה הבאה...ההזמנה בתוקף. בכל הרצינות. חג שמח לך

ליאת יקרה, דיברתי על תחושת הלבד בעץ הזה. ואת יודעת, חשבתי גם עלייך. האם את, לפעמים, מרגישה כאן לבד, בפורום? האם אי שם בחדר הטיפולים, האם גם שם לפעמים את מרגישה שאת עובדת לבד מול מטופל, אולי כשחסרה תחושת שותפות? ברוח זו רציתי לשוב ולחזק הן אותך והן את עמיתייך אנשי המקצוע, שעושים עבודה כה מיוחדת. א.ה.

מרגישה קצת במבוכה... תודה לכן מיכל, לילך, גבריאלה, ליאת. באמת שפע של חמימות לבבית. מאד שמתי לשמוע מכן, נוגע. נזכרת גם בימים של פעם, בהתכתבויות של אז. הלבד הפעם היה כי 'כולם' היו בחו"ל. מניחה שאילו הייתי מפיצה שזה המצב ושאני רוצה איזה מפגש הייתי, אולי, יכולה למצוא. אבל שמרתי בסוד. האירועים הללו גם יוצרים אצלי בלבול. עכשיו חזרו אנשים ומסתבר שתהיה לי איזו תזכורת מפסח בחג השני, באירוח רבתי שהזמינו אותי אליו. אתן יודעות איזו מתנה הענקתי למטפל שלי לחג? החזקתי אצלי משהו מאד רע, חומר הרסני מאד, והשלכתי לדרישתו הכל. לביוב. כנראה שאני זקוקה ליותר שינויים ודברים חדשים, אך גם פוחדת מהם מאד. חרדות. תודה שחשבתן עליי, יקירותיי. מקווה שתזכרו אותי ולא רק בהקשר לסבל, טוב? שלכן, א.ה.

מקווה שבסוף נהנית בחג למרות הכל ולא היית לבד...וכמובן שאני זוכרת אותך דווקא בתור אחת החכמות כאן בפורם, יודעת לעודד ובעלת תובנות לכלנו :), אז אולי תחזרי קצת? גם כשלא ממש קשה? אוהבת לקרוא את דברייך החכמים.