ליאת

רציתי לשאול שאלה, מאז שאני קטנה דיברו על כך שחייבים לזכור מה שקרה בשואה, הראו לנו סרטים ואני זוכרת סיוטים מזה......חולמת על עצמי כאילו אני שם, בורחת ועוד...היום כבוגרת לקראת יום הזיכרון לשואה זה קורה לי שוב אם אני מסתכלת בסרטים, אז בטח נאמר טוב אל תדברי על זה ואל תראי סרטים נכון? אבל משום מה הסרטים האלה מושכים אותי לראות עוד וזה מושך ומעניין אותי מאוד......ואני בכל זאת רואה...למה לדעתך זה קורה לי???? למה אני מתעניינת לראות סרטים כאלה? הערב היה תחקיר בטלויזיה על מה שקרה בפולין בעיירות וראיתי את הכל....עכשיו אחלום בלילה אוף........לא מבינה למה אני עושה זאת.....(המשפחות של הוריי נספו בשואה אבל סבא וסבתא שלי דווקא ברחו לרוסיה (משפחתם וקרוביהם נספו) .......אם זה משנה משהו)......

לא החשבתי את עצמי כ"דור שלישי"....כי סבא וסבתא ברחו מפולין לרוסיה, הוגלו לסיביר, לא עברו מחנות...כך שבמחנות לא היו...הקרובים שלהם מתו במחנות אבל זה בהחלט לא דובר..אבל אימי די הכריחה אותי לראות כל הזמן סרטים על השואה...כנראה מוקדם מדיי ויותר מדיי......דפי עד מצאתי שסבא ושסבתא שלי מלאו בתחילת שנות השישים כשגילו מה קרה אבל גיליתי זאת לבד...