טראומה מטופשת?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום,אני בת 26 אפשר לומר שמאז שאני קטנה ועד היום,היו לא מעט אירועים דרמטיים בחיים שלי שהשאירו את חתמם עלי. אמא שלי ואני טבענו בסיני ונפצענו,תאונת דרכים,מוות טראגי של אמא שלי.. באמת דברים קשים. אבל עם כל אלו,אני מתמודדת בלי בעיות,נזכרת בהם וממשיכה.. אבל לפני שנתיים נסענו למסיבה עם אבא שלי,הוא נכנס לפני ואני אחריו ומרחוק אני רואה פתאום שהוא נפל,רצתי אליו והוא התרומם והמצח שלו היה פתוח לחלוטין. סחבתי אותו לאוטו ונסענו למיון. הוא בסדר,אבל אני לא. מאז אני לא מפסיקה לראות את המצח שלו נפול,שוב ושוב ושוב. ורואה אותו נופל כל הזמן בראש שלי ומתכווצת ולפעמים מתחילה לבכות ממש כאילו הרגע זה קרה שוב. וכל הזמן מפחדת עליו ודואגת ומדמיינת שקרה לו משהו. חייבת שאחרי כל נסיעה שלו באוטו,חייב להתקשר אלי לומר לי שהוא בסדר. למה זה כל כך השפיע עלי? מכל שאר הדברים? זה משגע אותי ורודף אותי ומחריד אותי כשרואה את זה ולא שולטת בתגובה שלי. אפילו לא מסוגלת לנסוע עם האוטו ליד אותו מקום שבו זה קרה. זה מרגיש לי מוגזם מידי לאירוע יחסית קטן שעבר מהר כלא היה מלבד צלקת ענקית ש קשה לי להביט בה.. אשמח להסבר,למה זה קורה לי? זה מפריע לי ומשבש הרבה דברים בחיים שלי. תודה רבה, מיקה.
היי מיקה, מה שקרה לך בחייך ומה שקרה לאבא אינו "טראומה מטופשת". הרבה פעמים כאשר אנו חווים טראומות מוקדמות יותר שאינן ממש מעובדות מבחינה רגשית כאשר נחווית טראומה חדשה אפילו אם היא לכאורה פחות חמורה דווקא היא זו שמעוררת את התחושות הקשות ביותר (כי הן לא עובדו בעבר). ממה שאת מתארת נשמע שלא עיבדת באופן רגשי את מה שקרה לאמא וגם לך בגיל צעיר יותר ואז שקורה לאבא משהו שנחווה כאיום על חייו מתעוררות כל התחושות הקודמות. ברור שלאבד אמא זה דבר קשה מאד והמחשבה שלאבד גם אבא היא בלתי נסבלת.. מאד מציעה לך לפנות לקבלת עזרה רגשית סביב הנושאים הללו, ליאת
היי ליאת,תודה שענית. לא יודעת אם טיפול יעזור,אני ממש לא בן אדם של דיבורים. . האם יש טיפול אחר שהיית ממליצה?
רוב הטיפולים שאני מכירה מערבים גם דיבור יש פסיכותרפיה גופנית שמערבת גם אצ הגוף, יש שיטה שנקראת emdr שהיא גם וגם. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
