שיח עצמי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, קצת מביך אותי לכתוב את הדברים, יש לי נטיה לדבר עם עצמי, בעצם לנהל מעין דו שיח עם עצמי כאילו שעומד אדם נוסף שאני מנהלת איתו שיחה בארבע עיניים, למען האמת זהו דפוס התנהגותי קבוע אצלי, וכמה שהייתי רוצה להפסיק עם זה , אני מבינה שזה לא יקרה לעולם, מה שמרתיע אותי באותה התנהגות היא , שמא "אתפס" על חם ע"י מי מבני המשפחה, אני לא מרגישה חריגה או בלתי שפויה בשל אותה תופעה, אולי מחמת ההרגל שבדבר, או אולי מסיבה אחרת, אגב, באופיי אני אדם סגור עם נטיה להתבודדות ודי מתקשה ליצור קשרים חברתיים; אבל בסיטואציות מתאימות אני די נהנית לנהל שיחות עם אחרים, אני יודעת שזה נשמע כסתירה, אבל זהו מצב הענינים אצלי. תודה לך ליאת ואשמח לתגובה.
היי שירי המחשבה שעלתה לי היא שאולי דווקא משום שאת סגורה ולא משתפת את צריכה לשמוע את עצמך "מדברת את עצמך" כי קשה לעיתים להחזיק את הדיבור הפנימי שלנו מבלי שיהיה לו הדהוד ע"י האחר... והתופעה לכשעצמה אינה מצביעה על חוסר שפיות כמובן. לגבי הנטייה להתבודדות והסתגרות והקושי ליצור קשרים האם את בטיפול? או שחשבת לפנות לטיפול? ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
