חציית גבול...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת...כתבתי למטפלת הרבה בין הפגישה הקודמת לפגישה של היום, שירים כאלה של בדידות ושאני מבקשת שתהיי קרובה... אז היום בפגישה שכתבי בהתחלה היא רצתה לכסות ואני סרבתי משום שהיה חם...אח"כ התיישבתי ודמיינתי מקום נעים, ביקשתי שתשב לידי והיא התיישבה, הרגשתי כמו ילדה קטנה...היא הניחה את ידה על כתפי....ואני בלי כוונה נגעתי בירך שלה...והיא נרתעה ומיד הזזתי...אז, חציתי גבול? אוףףף איפה עובר הגבול...בזמנו לא רציתי שיהיה חיבוק בסוף פגישה והיום אנחנו מתחבקות בכל סוף פגישה...היום לא התחבקנו במילא המטופל הבא חיכה כבר....היא בזמנו אמרה "יהיה חיבוק בסוף פגישה אבל לא מגע מיני"....היא שומרת נכון? המטפלים שומרים????? זה מתוך שמירה? והאם באמת יש מטפלים כאלה שחושבים שחיבוק הכרחי? כי זה נדיר......אז מה דעתך????? אני מרגישה מאוד מצטערת על מה שעשיתי......לא אתן למשהו כזה לפגוע לנו...........מיכל.
היי מיכ אני מניחה שהיא שומרת על הגבולות. רוב המטפלים שומרים על גבולות וטוב שכך. גם חיבוק אינו דבר שבשיגרה בטיפול ואם החלטתן שהוא כן חלק אז בהחלט חשוב להגדיר מדוע מתי ומהו הגבול. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
