תמימות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת היי, דבר ראשון אני רוצה לומר שמטפל יכול לאהוב...אפילו שזה לא הדדי וכל מה שנאמר אני מאמינה שהמטפלת שלי אוהבת אותי בדרכה שלה, יש סוגי אהבות שונות זה דומה למורה ותלמיד, מורה יכול לאהוב את התלמידים שלו...ובכלל מדובר ברגש של בני אדם. ולנושא שלי..האם תמימות זאת תכונה שאדם נולד איתה? אני אדם מאוד תמים......מרגישה כל הזמן שלא התבגרתי, תמיד האמנתי לכל אחד, כמעט לכל סיפור שסיפרו לי...לצערי זה הוביל ילדים ונוער לצחוק עליי או על חשבוני.....וזה כואב....מעולם לא עשו עליי חרם אבל פתאום הבנתי שזה סוג של התעללות :( ...מדוע אם כן אני כזו? האם זה קשור במתן אמון באנשים הקרובים אליי???? האם זה קשור לקשר הורי ראשוני??? תוכלי להסביר? תודה מיכל.
היי מיכ, לא אמרתי שההפך מאוהב הוא "אינו אוהב"...קראי את יתר הדיון :) אלא דיברתי על הגדרת האהבה ועל סוג האהבה בדיוק כפי שכתבת.גם תיקנתי את דבריי בנוגע ל "הדדי". התכוונתי ללא סימטרי אבל בהחלט הדדי. ואם את מבינה שמדובר ב "סוג אהבה" ואת יודעת לאן "להכניס אותה" בתוכך אז הבנת בדיוק את הפואנטה. לגבי התמימות קשה לי לומר מהיכן היא נובעת אצלך כי אני לא מכירה את הרקע שלך, אבל לעיתים זו תכונה שבחלקה נרכשת אבל בחלקה היא מולדת. כמו שיש אנשים שבבסיסם סומכים יותר יש כאלו שבבסיסים סומכים פחות או משתפים פחות. כמובן שההתנסויות שלנו בחיים מוסיפות על זה וכך אנו יכולים להקצין לצד כלשהו או להיפך. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
