סתם משתפת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, למה נושא אהבה ככ רגיש אצל מטופלים? את יודעת שאני מרגישה כבר הרבה זמן שהמטרה הטיפולית הלכה לאיבוד.. הרצון היחידי שלי זה שהיא תאהב אותי,.. אני לא חושבת שאני מתקרבת לשם אפילו ..עוד מעט 3 שנים בטיפול.. לפעמים היא מתעצבנת עליי ואומרת שאני תוקפנית כלפיה..יש לי כעס עמוק כלפיה כבר כמה שבועות.. זה אפשרי לאהוב מאוד אותה ולכעוס עליה בטירוף בו זמנית? יש פה הרבה מטופלים שיודעים שהמטפל אוהב אותם.. אני לא מרגישה את זה.. אולי בגלל זה אני כועסת..
היי מאי, כן זה אפשרי לכעוס ולאהוב בו זמנית. אל תכנסי להשוואות..תמיד כשעולה פה הנושא של הקשר למטפל יש מי שחווה שאיך יכול להיות ש"אצל כולם" זה כך ואצלו זה אחרת..אבל כל קשר הוא ייחודי בפני עצמוולכן אני חושבת ש"הכולם" הזה זו פיקציה. האם אין איזשהו מקום עמוק בתוכך שכן מחבר אותך לתחושת האהבה כלפייך? ליאת
היי ליאת, את ככ צודקת.. אני עסוקה בהשוואות וכשאני קוראת על מטופלים שאומרים שהם יודעים שהמטפל אוהב אותם- זה גורם לי להיות מעורערת ולהרגיש שאותי לא אוהבים.. מפני שאני לא יודעת בודאות וגם לא אדע אם היא אוהבת... מה שכן אני מרגישה לפעמים בחיוך שלה ובמבט שלה רגש חיובי שיש לה כלפי.. או אם לפעמים אני מצחיקה אותה או אפילו מכעיסה.. היא גם אמרה לי כמוך שאין מה לעשות השוואה.. ושאני אראה את מה שאני כן מקבלת... ליאת תודה על העזרה שלך.. את ממש מקסימה בעיני :)