הרהורי פרידה

שלום . אני בן 28 והייתי בזוגיות 5 חודשים עם בת 25. היום חצי שנה אחרי הפרידה עדיין קשה לי. אני יודע שאני אשם בפרידה (גם אם לא התאמנו בסופו של דבר) התחושה של אולי אם הייתי נוהג אחרת אז כן היה טוב רודפת אותי, למרות שאסור לבנות על הפוטנצאיל לשוני בבת הזוג ידוע גם שיחסים הם כמו הד ושאתה לא בסדר זה חוזר אליך. עשיתי כמה טעויות בזוגיות שגרמו לה פשוט להתרחק ממני .. (טעיתי במספר פעמים בהתנהלות הקשר וזה לגיטימי שהיא תתרחק ממני לצערי הבנתי את הטעיות רק בדיעבד וזה כבר היה מאוחר מידי לבלום את התדרדרות הקשר.) אני מודע לכך שהיא לא הייתה מושלמת , אבל היו לה כמה תכונות שחשובות לי , והצירוף שלהן הוא די נדיר בימיינו . וזה הביא אותי למצב שגם כיום חצי שנה לאחר הפרידה אני לא מוצא משהי שתמלא את החלל שנוצר בי. בעיקר כי אני מתקשה למצוא משהי ברמה שלה (עד כמה שזה נשמע קלישאתי אך היא הייתה באמת מיוחדת ואני לא מדבר רק על תכונות יופי). ניסיתי לצאת עם משהי כדי לנסות לשכוח אבל זה רק החמיר את המצב ,כי הייתה לי תחושה של "בגלל שלא הייתה בסדר עכשיו תאלץ להתפשר". הימים הופכים לחודשים ואין חדש תחת השמש ... מתחבט בשאלה איך אסלח לעצמי וגם אם כן מי יודע אם אפילו שאחכה שנתיים לא תבוא משהי שתצליח למלא את החלל... אציין רק שיצאתי עם לא מעט בחורות ואני פשוט חושב שהפעם באופן ריאלי ואמיתי "פספסתי" .. השנים חולפות ואני שואל את עצמי מה יהיה ? גם אני אני צודק או לא ,כבר חצי שנה שלא היית מאושר באמת וזאת עובדה. אני נמצא היום במצב תקוע כבר חצי שנה ,אני לא הולך ונהיה צעיר יותר ואף אחד לא מבטיח לי שגם בעוד שנתיים אפגוש משהי יותר טובה.. הגעתי למצב שבנתי פרופיל של הבחורה בעזרת ד"ר לפסיכולוגיה שהיצגתי בפניה סיטואציות של בת הזוג במצבים שונים ותכונות שלה ויחסים שלה עם חברים ובני משפחה ,ילדות , ואירועים משמעותיים בחייה מהעבר (רובן שלא קשורות אליי , כדי לשמור על אובייקטיביות). כל זאת כדי לחזק את התחושה שהיא בכל מקרה לא התאימה לי ושהכל לטובה שזה נגמר, ולמרות שהד"ר אמרה שהיו צפויים לי חיי זוגיות קשים רצופי מפחי נפש וסיכוי גבוה לגירושין , זה עזר רק לשבוע ואחרי שבוע שוב חזרתי להרהר.. הבעיה היא שאני מכיר את עצמי מתחומים אחרי בחיים ומאמין שרק כאשר אפגוש בת זוג שאהיה שלם עימה,אזכה לנחת , אך כאמור זאת משימה לא פשוטה כלל תודה שהקשבת, עדיין מהרהר..

אכן נגעת במקומות הנכונים ואני מודע לעצמי. מרבה מחשוב מרבה כאב. כמובן שיש גם אכזבה עצמית בכל הסיפור. עובד על להשלים עם העבר והפקת מסקנות עם פנים לעתיד. תודה וסופש נעים.