אשמח לשמוע על תחושותיכם עקב מצב המלחמה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
<p>האם אתם חשים לחץ גבוה מהרגיל, חרדה? איך מתמודדים ? איך ממשיכים בכל זאת בשיגרה? ועוד... ליאת</p>
איך ממשיכים? ממשיכים :-) ממשיכים כאילו כרגיל, אבל דרוכים מבפנים כל הזמן.. כל צליל שנשמע כמו, או דומה קצת, מיד עוצרים הכל לוודא מה זה. הולכים ברחוב והעיניים מחפשות קדימה מקומות מסתור, למקרה שתישמע אזעקה. לא הולכים לשום מקום בלי הטלפון הנייד. כל הזמן בודקים ידיעות, והוואטס-אפ לא נותן מנוחה :-) אבל אני דווקא ישנה טוב, ומרגישה טוב והכל בסדר. תודה שאת שואלת :-) ניצן
איכשהו יש איזו תחושה של קלילות נעימה מהסב- טקסט של מה שכתבת ולמרות הדריכות עליה את כותבת בטקסט...האם נכון? :) ליאת
היי ליאת, אני לצערי מחוברת כל הזמן לחדשות.. גם בטלוויזיה גם באייפון.. נכנסתי לסוג של אובססיה לגבי זה.. ולא מצליחה לעשות את העבודות וללמוד למבחנים..לגבי האזעקות.. בראשונה נלחצתי ואחרי זה כבר זה לא מפחיד אותי..סומכת על כיפת ברזל :) רק מקווה שלא תהיה כניסה קרקעית :/ זה ימים לחוצים ומלחיצים.. מקווה שיעבור בשלום וכולנו נרגיש טוב.. :)
היי מאי מבינה לחלוטין, אם גם ככה אנחנו מחוברים כל היום למכשירים אז בעיתות כאלו הצורך עולה. מקווה שהצלחת ללמוד קצת בסופ"ש, לפעמים מידע יוצר גם איזו רגיעה פנימית ולא רק מטריד וכן כיפת ברזל בהחלט הכוכבת (גם שלי :) ) ליאת
אלא מן יאוש כזה לנוכח הרשעות של החמאס הקורבנות וההתמסכנות התמידיים של הערבים שחיים בסרטים ויורים זיקוקים כששומעים את ההודעות השקריות של המנהיגים שלהם שיש נפגעים בצד הישראלי והאטימות והאנטישמיות של העולם... וגם אולי בעיקר, יאוש מאנשינו, מהשנאה העצמית וההזדהות האוטומטית עם האוייבים המרים ביותר...סליחה שאני מכניסה פוליטיקה. מאחלת לך ולכולנו שיגמר מהר ונחזור לשגרה המבורכת.
מאד מבינה את מה שכתבת וגם אני מרגישה שהפעם גם השנאה העצמית וההדדית מכל הפלגים הפוליטיים זה לזה היא קשה ומרה יותר מתמיד. קשה לפעמים שלא להדבק בייאוש הקולקטיבי הזה אולי רק להתנחם בדברים הקטנים והטובים שיש לנו לכל פרט בפני עצמו, באותם אנשים שאנחנו אוהבים ואוהבים אותנו ועוד. ליאת