עצובה כואבת - חזקה עם כוחות -טריגר
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
מפוצלת מחולקת מטורגרת בקלות המטפלת שוב בחופש והדיסוציאציות חוגגות שלב לא פשוט עובר עלי כאילו הייתי בו אבל הפעם אחרת חידוד של הזכרונות מבינה שהם שלי יודעת אבל מתקשה לקבל להפנים איך יכול להיות שלא זכרתי 4 עשורים ומצד שני יודעת שהיה יודעת שהכל נכון ומדוייק יש לי הוכחות לא צריכה יותר מזה כל כך קשה להכיל את זה לבד רוצה לצעוק רוצה לצרוח ואין כלום לא יוצא לא בכי לא קול כלום איך חיים עם זה ... החיים בסרט אימה כל כך הרבה אלימות ופגיעות שונות כל כך הרבה רוע ותיחכום כל כך הרבה שנאה אהבה ממי שכל כך היה צריך לדאוג לי ......
היי סיגל, מוצאת עצמי כותבת לך שברקע ההודעה על אזעקה בת"א (לא באזורי) וחושבת גם על הכוח העצום של דיסוציאציות ופיצולים והאפשרות להיות בשני מקומות בבת אחת, כפי שכתבת בכאב רב: בהווה ובעבר ואיך הכל מתערבב. השלבים שבהם זוכרים והכל צף הם שלבים קשים ומכאיבים ובאמת באמת קשים מאד להכלה. המטפלת תחזור מחופשה ואולי יהיה מעט יותר קל למצוא "מיכל" לכל זה כי נורא קשה להשאר עם זה לבד וטוב ששיתפת אותי ואותנו פה. ההווה והחיים חזקים לעיתים מאיתנו ואנחנו חיים גם עם עבר בלתי נתפס וקשה אולי על ידי זה שאנחנו מנסים למצוא נחמה בהווה. כמו בחלק השני של הכותרת שלך: "חזקה עם כוחות". מאחלת לך לילה שקט (אולי?) ובכלל- שקט ליאת
המטפלת בחופש עוד 4 שבועות .. חושבת שעכשיו הבנתי משהו עד שלא תהייה אינטגרציה בן החלקים כנראה לא אצליח להפנים שזה אני שזה שלי ..זה שלהן של הקטנות והם צורחים ..לא יודעת האמת מתוסכלת בעיקר
זו לא אני- סיגל ... ולך סיגל, ברוכה הבאה האם תוכלי להוסיף בבקשה איזה מספר או אות נוספת כדי למנוע בלבול תודה וימים שקטים