משתפת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, קודם כל תודה לך ולסיגל על התגובה להודעה האחרונה שלי.. נורא קשה לי מכל הכיוונים.. המלחמה, הלימודים והטיפול... קרה לי דבר מוזר בפגישה האחרונה.. (זה היה קורה לי גם ממש מזמן)דיברנו על דברים שקשים לי ואז התחלתי להרגיש שאני חווה את הכל כמו במשחק מחשב.. שאני כמו בחלום.. וידעתי שאני יושבת, מבינה מה קורה מסביבי והצלחתי להמשיך לדבר אבל הרגשתי מרוקנת מבפנים.. רק גוף שיושב..פחדתי לספר לה את זה שלא תחשוב שאני משוגעת.. אבל בסוף כן סיפרתי... היא הבינה אותי אבל ניראלי שבתוך תוכה היא חשבה שאני הזויה.. בנוסף לכל זה.. בסוף הפגישה התחילה אזעקה.. הלכנו לממד אני המטפלת והמטופלת שעמדה להיכנס אליה!! היא חייכה אל שתינו.. החזיקה את הדלת שנכנס... ומאז אני בהתקף קנאה :( יש בי חלק שאפילו לא רוצה לחזור לטיפול בגלל זה... ניראלי שאני בתחתית הרשימה של המטופלים שהיא מחבבת ונחמד לה איתם :( אני יודעת שלפעמים קצת איכפת לה.. אבל איכפת לה ממטופלים אחרים יותר., כי אני לא תמיד נחמדה אליה.. לפעמים מאוד תוקפנית ומציפה אותה בהודעות ומצד שני לפעמים מראה לה שאני מאוד אוהבת אותה רשמתי קצת לפרוק.. תודה על המקום ליאת!!
היי מאי, לא חושבת שיש קשר בין תוקפנות כלפי המטפלת לבין אי האפשרות "לאהוב" אותך...אולי לא תמיד קל לה אבל אני בטוחה שהיא מחוברת גם למה שהיא אוהבת בך אחרת לא היית מרגישה את הקשר ביניכן ונשמע שיש קשר. לגבי הניתוק שחווית, לא יודעת אבל יש משהו במצב המלחמה הזה שכמעט "דורש" איזו חווית דיסוציאציה מסויימת...בכל אופן אם החוויה תחזור שווה לדבר עליה שוב כמובן, ליאת