סלידה ממטפלת

שלום, אני בת 27, נשואה ואמא לשלושה. אני בטיפול מיני כבר כמה חודשים עקב וגיניסמוס (ברקע טראומה מינית מהילדות ופינופוביה, שלא עברה לי למרות נישואיי) במהלך הפגישות יש לי קושי מאוד גדול להיפתח ולשוחח עם המטפלת שלי .אני פשוט לא מסוגלת לדבר איתה. כל שאלה שלה בנושא מיני או רגשי גורמת לי לשתוק, לגמגם ולבהות ברצפה. ומצד שני, אני מחכה לפגישה , חושבת עליה גם בחיי היום-יום, ולא מעוניינת ללכת למישהי אחרת. קורה מצב, שככל שאני נקשרת אליה רגשית , כך אני מפתחת סלידה לחיצוניות שלה. אני מאוד מבולבלת! אני יודעת שכדאי להעלות זאת בפניה (ואין לי מושג איך לעשות זאת) אך בכל זאת, למה זה כך???

היי ליאת, אני מבינה שמקור הרתיעה היא פחד. וככל שזה ישמע מוזר, אני באמת קצת מפחדת ממנה. ניסיתי להעלות זאת בעבר ללא הצלחה. בבקשה תעני לי על שאלה נוספת: אני שמה לב שהיא מבצעת כל מיני התערבויות בטיפול , אם זה בסידור החדר, בתאורה שלו (בפגישה שהייתה היא החשיכה את החדר), וגם במילים ודברים שהיא אומרת. וזה מרגיש לי חוסר כנות והצגה אחת גדולה. בפגישתנו האחרונה היא האריכה את זמן הפגישה , בלי שדיברנו על כך. האם זה משהו שנהוג לעשות? לשם מה כל המניפולציות הללו? זה מרגיש לי חוסר אמינות!