נשאר רק המון כלום

שלום.. אני עייפה כבר,וצריכה עזרה הלוואי ויכלתי לברוח מעצמי. אבל אני לא ובכל זאת הכל מפחיד ולא נעים לי. המשפחה שלי נהרסה היום חלק גדול כל כך ממנה התפוגג,ברח לי מבין האצבעות,לא השאיר לי רגע אחד של אושר ממנו. כל כך דומה לי. אני אחכה עד שמשהו ממש רע יקרה לי,כאילו זה שנעלמת זה לא מספיק על מנת להכתים את ליבי בשחור. ואז אולי שם אוכל לראות אותך שוב. איך מחשבים את הזמן בלעדיך? איך עושים תכניות? עדיף שאשתוק.