הרגשה מוזרה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

06/09/2014 | 14:33 | מאת: טטיאנה

שלום ליאת, אני גיליתי את הפורום שלך לפני כמה זמן ואני נהנת לקרוא כאן הודעות ואת התשובות שאת כותבת לגולשים, והפעם אני בעצמי רוצה להתיעץ איתך על משהו...אני בת 20 ויש לי אח בן 13 (אני מציינת שאני בכורה כי אולי זה יעזור לך לגבי הדבר שאני רוצה להתיעץ עליו) יש לי חרדות ומחשבות טורדניות כבר 4 שנים בערך, כנראה שיש לי ocd. כשהייתי בצבא הocd שלי התגבר מאוד והגעתי למצב שאני כבר לא יכולה לסבול את זה יותר. אני חושבת ללכת לטיפול פסיכולוגי. העניין הוא לא החרדות שלי. העניין הוא שאני חושבת שבחרתי לעצמי מטפלת, הקליניקה שלה נמצאת באיזור המגורים שלי ויש לה גם פורום בתחום הטיפול הנפשי כמו זה אבל בנושא אחר ואני רואה איך היא עונה וזה מוצא חן בעיני ואני חושבת שהיא מתאימה לי (אני אפילו בעצמי כתבתי לה שם כמה הודעות) אבל עדיין לא התחלתי אצלה טיפול וגם לא התקשרתי אליה עדיין, אבל כן התחלתי כבר לראות בה מטפלת שלי. ואתמול נכנסתי לפורום שלה שוב וראיתי שנער בן 18 השאיר לה שם הודעה והתמלאתי רגשות של קנאה וכעס משהו שלא קרה איתה שעוד לא ראיתי בה מטפלת שלי. כשהייתי בתיכון הייתי הולכת לשיחות קבועות אצל היועצת שלי וכמובן שאהבתי ללכת אליה וחיבבתי אותה מאוד וגם איתה היה לי את אותו הדבר כשראיתי שהיא מדברת עם תלמידים אחרים במסדרון או שהם נכנסים אליה לחדר גם התחלתי לקנא ולכעוס עליהם (על התלמידים) וגם כשהייתי בצבא הייתה לי מפקדת מעולה שגדולה ממני בכמעט שנתיים שדאגה לי תמיד והיה לה אכפת ממני ותמיד היא הייתה שם בשבילי אבל אחרי כמה חודשים היא עברה תפקיד והיא קיבלה חיילים חדשים ואני לפעמים רואה בפיסבוק שהיא מעלה תמונות איתם שהם מחבקים אותה ואני רואה מה הם כותבים לה וזה מעורר בי רגשות דומים אבל האמת שברמה נמוכה יותר...אני בקשר עם המפקדת והיא תמיד מציינת שהיא אוהבת אותי ואני חשובה לה שמתי לב שהרגשות האלה עולים בדרך כלל כשזה מישהו או בגיל שלי או קטן ממני לא בהרבה (בשנה עד שלוש שנים) כמו למשל הנער מהפורום וזה מעצבן אותי להרגיש ככה זה לא נעים בכלל מה אני יכולה לעשות כדי להעביר את הרגשות האלה כשהם עולים או אולי לנתב את המחשבות למקומות אחרים אבל אני לא יודעת איך... תודה על תשומת הלב :)

לקריאה נוספת והעמקה

היי טטיאנה, אני שמחה שאת חושבת על לטפל בעצמך ושאת מבינה שיש קשיים שכדאי לפתור. מחשבות הקנאה שעולות הן בדיוק נושא שגם אפשר לעבוד עליו בטיפול ולדבר עליו. כי זה כנראה נושא שמלווה אותך בהרבה תחומים. זה לא משהו שכנראה אפשרי שתפתרי לבד. אני שומעת שאת "מגששת" עוד בנושא הטיפול ואולי קצת מפחדת אבל ככל שתפני מוקדם יותר (ואת עדיין מאד צעירה) כך חייך יהיו קלים יותר וטובים יותר. פשוט לעשות את הצעד ולצלול למים :) ליאת

מנהל פורום פסיכותרפיה