הילדה הרעה

אינך יכולה לומר ואין לך הזכות, אוהבים אותך בדרכם, אי אפשר בדרכך. מדוע שתלווה אותך הלאות? פשוט אינך יודעת איך רצית לחזור לקבל את הקרבה, וממך נמנעה בלי הסבר בלי סיבה... בחצר נעלמת, על עצים טיפסת.. מתחתם נרדמת לך ילדה "אחרת" והנה נכנסה בך "הילדה הרעה". אינך יודעת כיצד זה קרה, לאה גולדברג היטיבה זאת בשירה, ולעצמך אמרת: "את טפשה"... וגדלה הילדה בתחושה נוראה, איננה הבינה כיצד זה קרה, וקראה לעצמה "איומה"... ושוב היא גדלה ושוב מהומה, כי איננה הבינה כיצד זה קרה, האם לאהוב את עצמה היא יכולה? אך בכל זאת הרגישה ילדה עלובה, ובטיפות החסד מתעטפת , במילים של אמא אחרת... לעת ערב מתכנסת, מחפשת, עדיין לא מבינה כיצד זה קרה שגם היום הילדה לא נעלמה... לעולם בתוכה היא תשכון, בעיקר בערב כשתלך לישון.... איננה הבינה כיצד זה קרה, שהילדה רוצה חיבוק וקרבה מעצמה.... ילדים וילדות הם חמודים, זכים, קל לאהוב אותם נכון? אך אותה........אי אפשר, משהו לא נותן להתקרב...היא טפשה ומעצבנת ו......מה עושים? לפעמים פשוט עדיף לשכוח אותה...וזה קשה...ובטיפול היא אומרת שאני מתנתקת מרגשות לפעמים.....אני אדם רגיש מתחשב והכל למה פה אי אפשר??????

הי מיכ(ל) לפי השיר שלך הילדה לא היתה רעה וטיפשה, קרה משהו כנראה מאוד קשה בחוויה של הילדה שגרם לשבר או לפיצול וכך נוצרה או נפרדה הילדה הרעה והטיפשה. אותה ילדה היא חד מימדית היא רק שלילית. והרי את יודעת בוודאי שהמציאות היא דווקא רב מימדית. אני הייתי מציעה לך בשלב ראשון אפילו שזה לא נעים פשוט להיות איתה ולהקשיב לה. מאחלת לך גמר חתימה טובה וצום קל

תודה על תגובתך.. יש אמת בדברייך...הקושי עצום :( גמר חתימה טובה, מ.