לסתם משהי- בתגובה לתהייה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ההודעה שלך גרמה לי להרהר מעט בתהייה שלך ורציתי לשתף אותך במשהו שהחלטתי לא מזמן... זה נכון מה שכתבת. אני לא מכירה מישהו שלא חש בודד לפעמים, גם אם בכללי הוא לא... לפני כמה זמן חשבתי לעצמי שיש בכל אחד מאיתנו אור קטן שנוכל להפיץ ואם כל אחד יעשה משהו קטנטן עבור מישהו אחר שהוא לא מכיר, הוא יגרום למישהו אחר להיות קצת פחות בודד, ולטעמי גם לעצמו. אני לא בטוחה שממש אפשר לעשות מעשה כזה כל יום , אבל אם מספיק ערניים לסביבה , לא חסרות הזדמנויות. אצן לך דוגמאות קטנות- יצא לי לעזור פעמיים לאנשים שאיבדו ארנק בכך שנתתי להם כסף לנסיעות , השבתי אבדה שמצאתי ברחוב (וקבלתי כרטיס תודה ומתנה קטנה ) , ספקתי מידע לאנשים בדרך. ראיתי אנשים אחרים שמסייעים לאישה עם עגלה, לאישה עוורת לעלות לאוטובוס. ולא, אני לא מחשיבה את עצמי מיוחדת או צדיקה, רק משתדלת. ואם משתדלים, רואים אנשים אחרים שעושים זאת ( כמו שאישה בהריון פתאום רואה שכולם בהריון ...) אני מקדישה לך סרטון קצר שאני באופן אישי מאוד אוהבת: https://www.youtube.com/watch?v=Qc8ZbVcdHpg
היי סיגל כתבת יפה והרעיון מקסים, איכשהו בפאתי יום הכיפורים גם מאד מתחבר לי לאווירה הכללית ולהחלטות לשנה החדשה :) גמר חתימה טובה! ליאת