טריגר קשה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
מפוצלת ברמות שאני כבר לא זוגרת יוצאת וחוזרת מביטה על הגוף הזה שנגרר אחריי לכל מקום .שונאת אותו שונאת הכל בגללו . הזכרונות שם בפתח ואני כל כך לבד .בוחנת וכועסת כל דבר שהמטפלת עושה חווה אותה כל כך נגדי ...נמאס לי מכל חלקיי נמאס לי מהטיפול הזה נמאס לי מעצמי ..רוצה להעלם נאלמתי מזמן ...חייבת לשחרר את הזכרון הזה חלקו בחוץ רובו בפנים סיוט שאין כמוהו אלים ונוראי ....שותקת כשמדברים בורחים .היא הבטיחה לא לברוח אבל ...היא שוב בחופש . לא בטוח לי בכלל...יודעת בחלק שכאן הבוגר שמתעסקת בה כי בורחת מזכרונות מהאלימות מהפחד מהסבל של אז ....די שהסיוט הזה יגמר כבר
היי sigal נשמע באמת מאד מאד קשה...לפעמים בחגים כשהמטפלת בחופש קשה עוד יותר, גם החרדה שתיעלם גם ההרגשה שהכל מציף כשנמצאים לבד עם הזכרונות,אני מרגישה שזה שאת כותבת פה את הדברים מקל מעט, אז תמשיכי... ליאת
את צודקת עצם הכתיבה עוזרת לי אוהבת את תשובותייך ,שלא מפצלות לי את הטיפול ופשוט שם לתמוך ולתת מקום וקול . אז תודה זה לא מובן מאליו - מאוד מעריכה
מנהל פורום פסיכותרפיה
