משתפת

מוצאת את עצמי לעיתים כילדה בכלא של מילים..... מנסה למצוא את שביל הצליל הנכון, מנסה לכוון מיתרים קרועים, לאחות את השברים... בתוך מחשכים, בין החדרים, פוסעת חרש ללא אומר וצלילים, מחפשת את האוויר לנשימה, את הרוח הקלה של הסתיו מה נותר לי עכשיו? כילדה בכלא של מילים, לא תדע, לא תוכל להפנים, איך פעם היא הייתה שבויה, בכתיבה של מילה בודדה.... חיים ומוות ביד הלשון, לעיתים תעדיף פשוט לישון, לא לחשוב, לא להבין, לא לכתוב ולא להאזין... כילדה בכלא של מילים, מה תאמר? מה תכתוב? נאטמת בשדה המשפטים, לעיתים שותקת במכאוב...