פחדים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, הרבה זמן לא כתבתי פה.. הרגשתי צורך לכתוב ומשום מה היה לי קשה.. כבר חודשיים שקשה לי בטיפול.. יש לפעמים שתיקות ובעיקר הפחדים גדלים.. כנראה זה בגלל הדברים הקשים שעולים שם.. מרגישה שרוצה פסק זמן מהעולם.. מרגישה לא טובה מספיק בשביל להיות פה.. קשה לי להתמודד עם דברים שהם יחסית פשןטים.. כמו להגיד למנהלת בעבודה שלא אוכל לתת לה משמרות כי אני טסה לשבוע.. ואני פוחדת שתכעס וגם אני חייבת כבר להתחיל התמחות ופוחדת מאוד מראיונות.. מרגישה נחותה פוחדת מדחייה.. לא מצליחה להתמןדד עם הפחדים.. הביקורתיות והשנאה כלפי עצמי גדלה.. למרות שבחוץ אני מתפקדת דווקא יותר טוב וגם יותר פתוחה עם אנשים אחרים.. אבל בכל זאת ליאת איך מתמודדים עם כל הפחדים האלה? ואיך מורידים את הביקרותיות כלפי עצמי? תודה רבה ליאת.. ונחמד לחזור לכתוב פה :)
היי מאי, אני מאד מבינה אותך. לא קל לטפל בדברים הכי כואבים ןלגעת בהם וגם איכשהו לתפקד בחוץ. אני מאמינה שאת והמטפלת עוברות דרך ובסופו של דבר העוצמה תפתחת וכן תדעי יותר טוב איך להתמודד גם בחוץ, וכן תרגישי חזקה יותר גם בפנים וגם- בחוץ. הדבר הנוסף שאני יכולה לומר לך זה שחשוב שתזכרי כל הזמן שכולנו כאלו. כן כולנו עסוקם בפחדים של דחייה, בביקורת עצמית, בשאלות למה אמרתי או לא אמרתי...ממש כולם. יש תקופות יותר רגישות יש שפחות. אם זוכרים שכולם כאלו אולי זה פחות מאיים להרגיש שכך ומאפשר איזושהי קבלה עצמית טובה יותר. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
