כנות...

ליאת, איך היית מתייחסת לאמירה של מטפל שהוא שואף למחוק ממוחו לחלוטין (שימוש במילה זו-למחוק) את מטופליו בין הפגישות. יש לו חיים אישיים ועליהם הוא רוצה לחשוב מחוץ לשעה הטיפולית. והוא אומר זאת כאילו לתומו, לא כתוצאה משום נסיון של המטופל לייצר איזשהו קשר בין הפגישות אף פעם אחת!. לדבריו-תמיד למטפל חשיבות גדולה יותר בחיי המטופל מאשר למטופל בחיי המטפל. לדבריו- ככה זה, ולמרות שאולי המטופל מצפה למשהו אחר הוא מוצא לנכון להבהיר את זה.כאמור-בלי שום פרובוקציה,בלי שאלה של המטופל,פשוט מין כנות נפלאה שכזו,..שפוצעת בצורה שאין לתאר

המילה למחוק נשמעת חזקה..לא נראה לי שהתכוון ששוכח אותך אלא שמשתדל לעשות את ההפרדה בין הבית לעבודה וזה בריא בכל עבודה, תחשבי שהיית באה הבייתה עם כל המטענים של העבודה והבעיות שם וחושבת על זה ..יכול להיות שזה היה מפריע לניהול הבית, חייבים להפריד בין בית לעבודה בכל סוג של עבודה..אבל לא הפרדה מוחלטת לכן אני לא כל כך מבינה את המילה "למחוק" אבל בודאי שיש לו חיים אחרים ובני משפחתו חשובים לו!! אצל כלנן זה עדיף שהמשפחה לפני העבודה לא?

אז כנראה שזו האמת, כואבת ככל שתהיה...הרי אין סימטריה בקשר הזה. אני כשלעצמי אף פעם לא השליתי את עצמי בקשר לטיב הקשר הטיפולי, בשבילו אני העבודה ותו לא, אפילו בחמישים הדקות שאני איתו הוא לא חושב כל הזמן רק עלי, כבר לא כל כך אכפת לי על מה ועל מי הוא חושב וטוב שכך. זה די מעצבן שהוא אומר שיש "קרבה" בינינו , אני לא חשה בכך זה סתם צביעות, לדעתי עדיפה הכנות גם אם פוצעת.

תודה ליאת שאת לא מגוננת באופן אוטומטי על התנהגות של מטפל. נפגעתי מהאמירה עד עמקי נשמתי, ואני בטוחה שכל מטופל(כולל מיכל שניסתה לסנגר עליו) היה חש כמוני. קשר טיפולי אמנם אינו סימטרי, אבל אמור לדמות קשר אמיתי ועמוק בין אנשים,אחרת מה הטעם. כמו שאנחנו לא אומרים לאף אחד בשום קשר שאנחנו מוחקים אותו,גם אם במציאות אנחנו עושים הפרדה בין התחומים השונים בחיינו,כך נראה לי לא אנושי לומר זאת למטופל. מבחינתי-זה הניכור בהתגלמותו.