לב אבן
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, אני מרגישה לפעמים שאני לא אמא מספיק טובה לילדים שלי שאין לי סבלנות אליהם, שאני לא מספיק חמה ואכפתית כלפיהם, שאני רוצה רק שילכו לישון וייתנו לי קצת שקט כל החיים רציתי להקים משפחה, אולי כי הרגשתי שהמשפחה המקורית היא לא מספיק תומכת עבורי. ודווקא עכשיו שיש לי משפחה ובעל וילדים שאוהבים אותי. אז אני חייבת להרוס. אני מבקרת את בעלי למרות שהוא בעל מקסים ותומך, ומעירה לילדים - בעיקר לבת שלי הבכורה שלאט לאט אני "כותשת" לה את כל האישיות והופכת אותה לילדה חסרת ביטחון, ילדה מרצה וטיפשה ומגושמת - כמוני. ליאת, איך אפשר ללמוד לאהוב? אין לי באמת לב.
היי לך, תתבונני לרגע על האמירה : אני לא אמא מספיק טובה כי אין לי סבלנות אליהם וכו'.. זוהי אמירה מאד מכלילה וגורפת ולכן היא גם מייצרת הבנה שגויה שאמא טובה משמעה אמא שהיא כ-ל הזמן סבלנית מה שאינו נכון. אמא טובה היא אמא שהיא לפעמים כך ולפעמים אחרת. כל האימהות לעיתים חסרות סבלנות ורוצות שהילדים יילכו לישון. זוהי פנטזיה לחשוב שאימהות היא רק פרחים ושושנים. :) בקשר לנושא השני- אולי יש אישו מול הבת ששוה לפתור בטיפול. או בכלל אישו עם ביקורת משום שאני שומעת שאת מברקת אותה, את בעלך אך בראש ובראשונה... גם את עצמך וזה חבל! ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
