היי ליאת,

היי ליאת, האם תוכלי בבקשה לייעץ לי מה לעשות במצבי...אני כבר כמעט חודשיים לא מגיעה לפגישות. בעיקרון ביקשתי מהמטפלת "חופש" מהטיפול, אך לא חושבת שאחזור שוב אי פעם. הפגישה האחרונה בינינו הייתה כה טעונה מבחינתי, שאני פשוט לא מסוגלת לראות אותה, להיות איתה באותו חדר, ואפילו לא מסוגלת לשמוע את הקול שלה. אולי זה יישמע רע, אבל כל מה שקשור אליה גורם לי לסלידה גדולה. החדר שלה הוא קטן בעיניי, לא נוח ומחניק. ולהיות איתה שם לבד – זה "חונק" אותי...ומפחיד.. ומרתיע . כתבתי לה בעבר על כך, שאני מרגישה לפעמים שהיא "תוקפת" אותי : עם השאלות שלה שלא נוחות לי, עם הבעות הפנים שלה, עם ההתנהגות שלה איתי, עם ההתייחסות הישירה שלה מדי (לטעמי) לצורת הישיבה שלי במהלך הטיפול. והיא מנגד אמרה לי שאני : "מקרה קשה", "אתגר טיפולי" ושהיא מיואשת ומתוסכלת מהתקדמות הטיפול – דברים שקצת העליבו אותי... אני מרגישה שהיא לא מסוגלת להכיל אותי ולהיות סבלנית כלפיי , שהיא מבולבלת ולא יודעת איך להתנהל מולי. אני אמנם לא מכירה אותה באופן אישי, אבל ממה שיצא לי להכיר – אני לא מחבבת אותה כבן אדם. היא מאוד מניפולטיבית בעיניי, מאוד מעליבה ומאוד חסרת רגישות: היא עונה לי בציניות, צוחקת עליי לפעמים, בפגישה טעונה וקשה שהייתה היא עצרה אותי באמצע ואמרה שנגמר הזמן (ואני לא מטופלת שמתקשה לקום) –והתקשיתי לחזור הביתה מעוצמת הרגשות . וזה פגע בי מאוד. בנוסף, היא אדם מאוד פתוח ואפילו פרובוקטיבית בסגנון הדיבור שלה והלבוש שלה (והיא אפילו מקללת :-), אבל ממש...), לפעמים אני קצת "מרחמת" עליה שהיא צריכה להתמודד איתי ועם החוסר הפתיחות שלי ... המממ, ויש לה גם מלא קעקועים ...ואני גדלתי כחרדית עד גיל מסוים... אבל, אני מאוד מאוד מתגעגעת אליה. אני רק רוצה לראות אותה, ושהיא תחייך אליי (והיא לא עושה את זה הרבה) . אני לא מסוגלת להתחיל את כל התהליך עם מטפלת אחרת, לא מסוגלת להתנתק ממנה סופית. אני מתקשה להמשיך הלאה כאילו כלום... אני לא אוהבת אותה באופן רומנטי, אבל כן אוהבת בכל אופן אחר... והיא חסרה לי מאוד... ליאת, מה אפשר לעשות?

תודה רבה על תשובתך... אני מבולבלת. מאוד.