סתם מחשבות

תודה שענית. זה לא מובן מאליו אפילו שזה פורום. טוב לי לכתוב כאן.. לא טוב לי בפנים. אני לא אוהבת אותי. אבל טוב לי לכתוב ופתאום אני מרגישה שאפשר להתגבר על הכל. ואהיה כנה. אני יושבת עכשיו בתחנת אוטובוס..מחכה. ורוצה לישון. וכסף. ובעצם לרגע לא בא לי כלום..אפילו לא בא לי שיהיה טוב.מבינה שטיפול ישנה. אבל אני מפחדת להפסיק. אני לא רוצה שיטפלו בי ויעזרו לי במצבי הנפשי. אני רוצה שיהיה לי בית. אני רוצה תנור ומיטה.. משלי.