מתנה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, אני זקוקה לך. זקוקה לביטחון ולהרגעת הנפש, מה שתמיד תשובותייך נוסכות בי. היה למטפלת שלי יום הולדת. תאריך יום הולדתה זה משהו שאני אשא עימי לנצח. ושנה אחר שנה אני קונה לה מתנה. מתלבטת ונחבטת מאוד לפני ומלאת תרחישים וחרטה אחרי נתינתה. זה היה ספר, מחזיק מפתחות, שרשרת, עוגות שהכנתי לכבודה וכיוב. תמיד זה מרגיש שהספר לא ימצא חן בעיניה, שהעוגה נשרפה ואינה טעימה , האם תענוד את השרשרת.. ועם השנים החלטתי שלא עוד מתנות אישיות, ולא ספרים ולא דברים לקליניקה שמא תבחר לא לשים אותם.. כך שהשנה כתבתי לה ברכה שממש השקעתי בעיצוב שלה והיא בכלל לא שמה לב. התייחסה רק לכתוב שהיה מינורי באופן יחסי לשנים עברו וקניתי לה משהו לא אישי במיוחד. ואולי לא מתאים שהרגיש קצת לצאת ידי חובה. אז למה עשיתי זאת בעצם?? בכל מקרה בשום מצב לא הייתי מרגישה בנוח. גם אם הייתי בוחרת כביכול לא להביא כלום. ועכשיו זה אוכל אותי מבפנים למה לא התייעצתי אם זה מתאים, אם זה ראוי..ודי ברור לי שהיא שלי המטפלת ושאני לא חושפת את הקשר שלנו כמעט בפני אף אחד . בטח לא ברמת מה אקנה לה מתנה. ואני מצטערת על כך. מצטערת ממש. וזה די מעיק לי מבפנים שבעצם אני שבויה במין פלונטר אישי ביחסים שלי מולה..
היי יעל, נשמע שמה שמכאיב או מעורר אי נוחות זה בעצם החשש מאיזו דחייה ופגיעה. ואז אולי לא כ"כ משנה מה את תביאי ואיך היא תגיב כי אם "הפצע" שם אז בכל דרך שנוגעים בו הוא יכאב, וזה לדעתי הנושא העיקר שאת מביאה בעצם... ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
