עוד מאותו הדבר
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, שוב ושוב אני נופלת לאותן מהמורות, מסרבת להינתק מהן. כותבת מסרבת. מחזיקה את זה נורא נורא חזק ולזה מתלווה כאב עז. כתמיד היא יוצאת לחופשה בפסח. כבר כתבת לי שהיא חוזרת, שהיא לא באמת נעלמת ואלו תגובות של הילדה הקטנה שבי. ובכל זאת מבינה ושומעת הכל. שומעת אותך ושומעת אותה ותמיד נורא נורא כועסת על הנטישה שאני חווה. ושוב בא לי לנתק ולהפסיק הכל ולקחת לעצמי חופשה ממנה, מה שלא יעלה על הדעת מבחינתי כשהכל כביכול כשורה. וזה כביכול כי תמיד מרגיש לי שמשהו יחכה לי בסיבוב ויקח אותי איתו לתהום מאוד מאוד עמוקה. עצוב לי ומבלבל. מבלבל מידי. הקרבה אל מול רצון ההתרחקות והאימה מהתחושות הבלתי נעימות שמפעמות בתוכי לאור זאת בראש ובראשונה כנגדה ולא נגד עולמי שלי..
היי יעל אני מבינה את הרגשתך, ואני גם רואה איך ההרגשה הזו חוזרת ואיך את גם כבר יודעת שההרגשה חוזרת ובכל זאת כמה קשה להיות במקום אחר. כשיש נקודת פגיעות או "פצע" הרבה פעמים לוקח המון המון זמן עד שמשתנה שם משהו מבחינה רגשית ולפעמים השינוי הוא בעצם המודעות ולאוו דווקא בהרגשה וביכולת לדבר אל עצמך שכלית באותן נקודות אם את מבינה את כוונתי, ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
