אם אני כבר פה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום. אני כותב באופן ספונטני ומוזר גם על מנת לספר את מה שקרה כאן וגם כי אני כבר כאן. אחותי דנית לא ענתה לטלפונים,ווטצאפ,או כל אמצעי תקשורת שניסינו אני ואבא שלי. הגעתי אליה הביתה ומצאתי אותה במצב לא טוב. הזמנתי אמבולנס ועשו לה שטיפת כיבה וכרגע היא מתאוששת. חזרתי אליה לדירה על מנת להבין מה שקרה כאן. נכנסתי למחשב כמובן כדי לנסות להבין ולא על מנת לחטט סתם. הדף האחרון שבו היא הייתה היה על מערכות יחסי מגע מיני בין אב ובתו. הדף הבא היה כאן,הפורום הזה ובו אני רואה שהיא כתבה שקשה לה וממש קשה לי לקרוא את זה. וגם שהגיבו לה,כנראה מאוחר מידי. אינני מאשים כמובן אף אחד. כמובן שזה לא באחריות של אף אחד. רק הייתי רוצה לדעת מה עלי לעשות עכשיו. עם המידע שאני רואה לגבי מה שהיא חיפשה בגוגל..ובכלל איך אוכל לעזור לה. היא לא מסכימה ללכת לטיפולים וגם כשהתעוררה בבית החולים הייתה עצבנית ומאוכזבת. אינני מבין ממה אך היא לא הוציאה מילה עד עכשיו. לא מוכנה לדבר עם הרופאים וגם לא עם הפסיכיאטר וגם לא עם העו"ס..לא יודע למה אני רושם פה. מרגיש די אידיוט ועוד יותר מרגיש אשם שלא הבנתי מוקדם יותר שהיא חושבת מחשבות למות. תודה
היי לך אח של דנית מצטערת מאד לשמוע את מה שאתה מספר. שומעת שאתה מאד דואג ואיכפתי וזה הרבה אבל אל תאשים את עצמך. אפשר להבין ממה שאתה מספר שדנית מרגישה כרגע שאף אחד לא יכול לעזור לה. שאולי עדיף הסתרה ולכן היא לא רצתה שתדע וגם לא רצתה לשתף. גם הקרובים ביותר לפעמים לא רואים את המצוקה של האחר אם הוא יודע להסתירה היטב. תראה כמה אנשים מנסים לדובב אותה וכיצד היא עדיין לא משתפת. מה שאני יכולה לומר לך זה בעיקר להמשיך לנסות לערב את כל הגורמים שפונים אליה הווה אומר: אנשי טיפול ואולי גם לשתף במידע שחיפשה בגוגל? הרבה פעמים מי שמבצע נסיון אובדני מרגיש שאין תקווה לכאב הנפשי שהוא חש והחשוב הוא לאפשר לאדם שעשה זאת להרגיש שכן יש תקווה ושהיא קיימת בעזרה שיקבל. זו עבודה קשה ולכן חשוב שהיא תפגוש איש מקצוע טוב. ליאת.